הירושה של האבא- הבן נגד האמא

                                                          האבא נפטר- הבן נלחם נגד האמא

הקדמה:

כאשר אדם הולך לעולמו כשאין לו בן זוג בחייו נכון למועד פטירתו אזי כל רכושו (העיזבון) עובר ליורשיו החוקיים וככל ש הוא נשוי ויש לו ילדים אזי העיזבון מתחלק בחלקים שווים בין בן/בת הזוג שנותר בחיים ולבין הילדים חצי חצי .

האמור לעיל הינו קביעה ברורה לפי חוק הירושה וכל אדם המבקש כי לאחר פטירתו רכושו יחולק אחרת ושונה מן האמור לעיל, היינו לא בחלקים שווים בין ילדיו או אפילו להוריש לאדם אחר, חייב לעשות כן באמצעות צוואה .

לאחר פטירת המצווה וככל שמי מיורשיו החוקיים סבור כי נפגע מהוראות הצוואה, הוא יכול להגיש התנגדות לצוואה בפני הרשם לענייני ירושה אך עליו להוכיח כי קיים פגם בעריכת הצוואה המחייב את ביטולה ואין עסקינן במהלך קל נהפוכו המדובר בהליך קשה ביותר שלרב דינו להיכשל , אלא אם כן יוכיח המתנגד כי אותו פגם נטען מחייב התערבות בית המשפט וביטול הצוואה.

העילות לביטול הצוואה מגוונות הן, והחל בין היתר מאי מילוי דרישות לפי החוק לעניין הצוואה כגון חתימת העדים ו/או זיוף ו/או חוסר כשירותו של המצווה וכלה בהשפעה בלתי הוגנת על המנוח ו/או התערבות בעריכת הצוואה וזאת רק רשימה חלקית כאשר החוק מסדיר שורה של סעיפים העוסקים בדבר.

כאמור משהוגשה התנגדות הכל עובר לפתחו של בית המשפט הדן בנושא כבכל תיק משפטי ומעניין טכני של קבלת צו פורמאלי הצדדים עוברים להליך משפטי ארוך וסבוך.

אחת העילות המורכבות היא עילת ההשפעה הבלתי הוגנת שהגדרתה רחבה ותלויה בנסיבות העניין על פי פרמטרים שונים שיש להוכיח על מנת להרים את הנטל ולקבוע כי הצוואה אינה בת תוקף.

והנה המקרה של השבוע:

נועם אחד משני ילדים להורים אברהם ז"ל ומירה שתבדל לחיים ארוכים היה ילד "בעייתי" שבילה לא מעט בכלא על "שטויות" שעשה .

ארבהם ז"ל היה איש עסקים בארה"ב שידע לצבור הון לא מועט ומדי פעם ניסה לשתף את בנו בתקווה כי יטיב את דרכו במיוחד כאשר יחסיו עם אשתו מירה תמיד ידעו עליות ומורדות.

בשנת 2007 עקב בעיות נפשיות שהחלו אצל אבהרם ז"ל בני המשפחה חזרו לישראל והוא הגיש בקשה לנכות בעקבות בעיות אלו ובמקביל ערך צוואה בעדים לפיה כל רכושו יועבר לאשתו מירה.

כעשור לאחר מכן אברהם הלך לעולמו ועד מהרה ביקשה מירה צו קיום לצוואתו כאשר אחד הילדים לא התנגד לכך ואילו נועם הזועם הגיש בקשה לבטל את צו קיום הצוואה שניתן במהרה מבלי שהספיק להגיש התנגדות לצוואה .

נועם הטעים כי לאביו היו נכסים רבים בשווי של מיליוני דולרים בארה"ב וכי הוא זה שסייע לו לנהל אותם בדרך כלל והוסיף עוד כי הצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי של אביו המנוח, שסבל מפוסט-טראומה משירותו הצבאי במלחמת הכיפורים, והיה נתון להתעללות נפשית מצד אמו דווקא עמה היה מסוסכך קבוע דבר שגרם לדיכאון ודימוי עצמי נמוך והיה אףמאוד תלותי באמא שנקטה במניפולציות  רבות נגדו, שלטה בו וכפתה עליו לנשל את ילדיו מצוואתו  והצוואה בטלה לדידו לא רק בשל השפעה בלתי הוגנת אלא גם אי כשירות לערוך צוואה בשל מצבו כאמור.

מירה טענה מנגד שהמנוח היה צלול לחלוטין בדעתו בעת עריכת הצוואה המשקפת את רצונו. היא הוסיפה שבעלה היה איש אהוב שבילה רבות עם חבריהם המשותפים, ושהיחסים ביניהם החלו להיות מתוחים רק בשנת 2012 קרי לאחר כחמש שנים אחרי שנערכה הצוואה.

עוד הטעימה מירה כי רב הרכוש של בני הזוג הלך לטמיון והם חיו בעיקר מקצבת הנכות וכי בניגוד לטענתו של נועם כי היה קשור באביו וסייע לו הרי שבפועל רוב חייו הבוגרים בילה בכלא, ואברהם ז"ל אף התבייש בו ולא רצה שום קשר איתו ולראיה לא ידע על פטירת אביו בזמן אמת ולא נכח בהלוויה שלו.

כב' השופטת ענבל קצב מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ביקשה לקבל חוות דעת לגבי מצבו של המנוח טרם עריכת הצוואה הן באשר לכשרותו והן לגבי מצבו והאפשרות להשפיע עליו.

כב' השופטת לאחר שבחנה את מסקנות חוות הדעת, השתכנעה שהמנוח היה כשיר לחתום על הצוואה במועד עריכתה, ואילו באשר להשפעה בלתי הוגנת מצדה של מירה , הובהר כי בחוות הדעת לא הייתה קביעה חד משמעית ורק צויין שהמנוח היה בסיכון כללי להיות חשוף ופגיע מהפעלת שכנוע ולחצים .

עוד ציינה השופטת שטענותיו של נועם באשר למצבו של אביו ז"ל אינן ידועות לו באופן אישי משלא היה בקשר עם אביו , אלא מבוססות על המסמכים הרפואיים והפסיכיאטריים המלמדים בעיקר על מצב המנוח לאחר ערכית הצוואה ולא לפניה.

הגם שהיה ברור כי מערכת היחסים בין ההורים הייתה מורכבת, קבעה כב' השופטת כי הדבר מאפיין מערכות יחסים זוגיות רבות, ומשברים בחיי הנישואים לא מעידים על השפעה בלתי הוגנת, איום או כפיה.

מכל אלה דחתה כב' השופטת את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה בהעדר  הוכחת עילה של אי כשרות ו/או השפעה בלתי הוגנת וחייבה את נועם בסך של 10,000 ₪ הוצאות משפט.