אבהות

בדרך כלל כל אדם יודע מיהו אביו ומי היא אימו . אמנם לפעמים דבר כה ברור אינו מובן מאליו ביו השאר כאשר הזוג אינו נשוי והוא נפגש באקראי ואין בטוחה כי האמא קיימה יחסים רק עם"האבא" אלא עם יותר מאחד והסברה כי כל אחד מהם יכול להיות אביו של הילוד הינה אך טבעית.

טובתו של קטין לדעת מיהו אביו ואין ספק בכך. יחד עם זאת כאשר מדובר בזוג נשוי הרי בירור אבהות יכול להביא למסקנה כי הילד הינו ממזר והדבר יסב לו נזק לדורי דורות ועל כן החוק אוסר בירור התביעה לרבות ביצוע בדיקה לגילוי זהות האב במצבים מעין אלו.

בבית הדין הרבני נהוגההחזקהלפיה אף אם קיים חשש רציני לבגידה בזמן הנישואין הרי יוצאים מנקודת הנחה כי "רב בעילות אחר הבעל" משמע הסבירות שהילוד הינו של הבעל ולא של המאהב והכל בכדי " להכשיר"את הילוד ולמנועממזרות.

אב שאינו מודה באהבות יתבקש בדרך כלל לערוךבדיקת רקמות DNAשתקבע בוודאות את זהות האב וסירוב לעשות בדיקהמהווהחזקה משפטיתשהוא האבא והוא יהיה חייב במזונות הילד.

בשאלת זכות הילד לדעת מיהו הורהו נקבע בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578ע"י כב' השופט חשין כי : "כבודו של אדם משמיע מעצמו חופש רצון ובחירה ( לחופש הבחירה והרצון ראו: ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, טרם פורסם).ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אימו, מניין בא - "מי אני", יזעק - כבודו יחייב אותנו, את כולנו, להושיט יד לעזרו. אכן, זכות-יסוד כבוד האדם כוללת את " רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות"( הנשיא שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני; טרם פורסם)מצווה הוא אדם שיידע מניין בא - דע מאין באת-וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם: זכותו שיידע מניין בא. אכן, כבוד האדם באשר הוא - בליבתו - מזכה אדם בהליך המיועד לידעו מי הוא אביו מולידו. נזכור עוד את האמנה הבינלאומית משנת 1989בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל עשתה עצמה צד לה בשנת 1991 (האמנה נתפרסמה בכתבי אמנה 1038, כרך 31 בעמ' 221). בהתאם לסעיף 7 לאמנה "(ו)תהיה לו[ לילד]מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם...".

עוד נקבע בעניין זכות האב עצמו כי נקודת המוצא של המשפט הישראלי היא כי זכויות וחובות ההורים ביחס לילד עומדות על הזיקה הביולוגית ואינן מושפעות מסטטוס הזוגיות של ההורים. אכן, אין חולק כי גם לאב, יהיו קשריו עם האם אשר יהיו,זיקה טבעית עמוקה ליוצא חלציו.זיקה זו היא נחלתו של כל אדם".בע"מ 5082/05, היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, ניתן ביום 26.10.05 פורסם באתר בית המשפט העליון.

בעניין הסירוב לבצע בדיקה נקבע בע"א 548/78 נועה שרון הנ"ל בעמ' 756:"רשאי בית המשפט להסיק מסירובו של אותו בעל דין משום ראיה שיש בה כדי להכריע לרעת המסרב בספק המתעורר אצלו בעניין קביעת אבהותו... ומשסרב אחד מבעלי הדין, ואין בפיו נימוק סביר לסירובו, אין בית המשפט רשאי לכופו לקיים בדיקה זו ואף אינו יכול לחייבו בה..אך רשאי בית המשפט להסיק מסירוב זה ככל שייראה בעיניו לנכון בנסיבות העניין. בכבישת ראיה כגון זו, יכול ויהא בסירוב הבאתה משום משקל מכריע כנגד מי שכובשה".

טובת הקטיןהינה הקובעת האם לבצע בדיקה או להימנע ממנה וככל שישנן נסיבות ולא רק בעניין של ממזרות לפיהן גילוי האמת יפגע בילד הרי בית המשפט לא יורה על עריכתה מכח סמכותו עפ"י חוק מדע גנטי.

אין באמור בכתבה זו כדי למצות את כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני – יש לכם שאלות נשמח לענות במייל או בפייסבוק שלנו. אין באמור בכתבה זו כדי למצות את כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני – יש לכם שאלות נשמח לענות במייל או בפייסבוק שלנו.

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם