Facebook Whatsapp

לקביעת פגישת ייעוץ

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    "מחיר הבגידה" בהליכי גירושין

     

    אין ספק כי בגידת מי מבני הזוג בשותף דרכו בנישואין הינה עניין כואב מנשוא שיש לו השלכות נפשיות ורגשיות למכביר אך השאלה שננסה לענות עליה במאמר מקיף זה היא האם כשהבעל או האישה רועים בשדות זרים ישנן תוצאות משפטיות כלשהן במסגרת הליכי הגירושין או לאו ? האם לדוגמא מי שבגד מפסיד זכויות ברכוש המשותף ? והאם מה שנגד זכאי לפיצוי ? האם יש משמעות לבגידה בנוגע למשמורת ומזונות ילדים ? האם יש תוצאה משפטית ישירה של מעשה הבגידה של הגבר או של האישה ?

     

    האם יש קשר בין בגידה לבין משמורת ומזונות קטינים?

     

    פעמים רבות הצד הבוגד ברעהו במיוחד ככל שהמדובר באישה השייכת למגזר סגור יחסית שאינו בוחל באמצעים להביע את שאט נפשו ממעשה הבגידה שלה, חוששת מפגיעה הצפויה לה בשאלת המשמורת של הילדים המשותפים לה ולבעלה הנבגד או בשאלת זכאותה למזונות הילדים …חשש זה אין לה על מה לסמוך .

    מלבד אי הנעימות הכרוכה בבגידה בעיני הציבור ופעמים רבות גם בעיני הילדים שלא אחת הצד הנבגד יודע לספר להם ואף לפרט בפניהם את מעללי הצד הבוגד דבר שהוא חמור בפני עצמו לנפשם העדינה של הקטינים, הרי אין כל משמעות משפטית למעשה הבגידה של מי מההורים בהקשר זה ושאלת משמורת הקטינים וחלוקת זמני השהות עמם אין לה שמץ של קשר לבגידה כשלעצמה , וכך גם שאלת החיוב במזונות קטינים או גובה הסכום אינה מושפעת בשום אופן משאלת הבגידה כך שהאב לא ישלם יותר מזונות באם יוכח כי בגד באשתו והאישה לא תפסיד מזונות ילדיה חרף הבגידה.

    באשר לקביעת משמורתם של ילדים כאמור, העיקרון המכריע הוא עקרון טובת הילד, והוא העומד כעיקרון ראשון במעלה ולא שאלת הבגידה.

    כך גם בשאלת המזונות שגם היא נוגעת לטובתם מבוססת על חוקים המסדירים את היקף החיוב שאין בינו לבין הבגידה כל קשר .

     

    פיצויים בגין בגידה? האמנם !

     

    באחד התיקים שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון שם בעל שנבגד הגיש תביעה נגד המאהב בגין הנזק שנגרם לו בשל ניאופה של אשתו בו ולאחר שתביעתו בבית המשפט לענייני משפחה וערעורו בבית המשפט המחוזי נדחו, קבע בית המשפט העליון כי דין בבקשת רשות הערעור שהגיש הבעל להידחות על הסף משאין לו כל עילת תביעה בדין כנגד המאהב כפי שהטעימו כב' השופטים י' דנציגר, י' עמית, א' שהם בע"א 8489-12 מיום 29/10/2013.

     

    ומה לגבי חלוקת הרכוש המשותף האם הבוגד נפגע בשל ניאופו?

     

    ובכן שאלה זו מעסיקה ככל הנראה את הזוגות ואת בתי המשפט מאז ומעולם ודומה כי טרם הגיעה הסוגיה את קיצה ואם כי ברמה העקרונית פסיקת בית המשפט העליון מקדמת דנא הדגישה כי אין כל קשר לשאלת האשם בפירוק התא המשפחתי בגידה או כל מעשה פסול אחר ולבין חלוקת הרכוש המשותף הרי , עדיין כל מקרה נבחן לגופו ולאחרונה היו מקרים בהם כן נשמע וכאילו אישה שבגדה בבעלה מפסידה רכוש אך צריך להעמיד דברים על דיוקם .

    על מנת להסר ספק באשר לדין החל בעניין חלוקת הרכוש המשותף גם בין כותלי בתי הדין הדתיים , הרואים בגידה בעיקר זו של אישה עפ"י הדין העברי משום עבירה הלכתית חמורה ביותר הנקראת ניאוף, הרי יש לציין כי בבג"ץ בבלי ( בג"ץ 1000/92, בבלי נ. ביה"ד הרבני, מח(2)) נקבע כי חוק יחסי ממון, המורה על חלוקה שווה של הזכויות הרכושיות בין בני זוג, מחייב גם את בתי הדין הרבניים במסגרת חלוקת הרכוש . 

    והנה חרף בג"צ בבלי והוראותיו המפורשות ראה בעבר בית הדין הרבני האזורי ובעקבותיו גם בית הדין הרבני הגדול להחריג זכויות סוציאליות של הבעל ממסת הרכוש המשותף רק בשל בגידת אשתו בו אלא שהאישה לא שקטה על שמריה והגישה בג"צ נגד ההחלטה הסותרת את הלכת בבלי ואכן בית המשפט העליון מצא כי הצדק עמה וכך היה בבג"צ 8928/06 פלונית נ´ בית הדין הרבני אשר ביטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול וקבע שהזכויות הסוציאליות של הבעל יהוו חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ללא קשר לבגידה של האישה .

    בג"ץ קבע כי אין להעניש אדם על חלקו בפירוק היחסים.

     

    האם חל כרסום בהלכה זו בימינו? 

     

    למעשה ההלכה מפתחו של בית המשפט העליון לא השתנתה עד כה אלא שבשנת 2018 ובשנת 2019 יצאו מפתחו של בית הדין הרבני שני פסקי דין ( שהגיעו לבג"צ) במסגרתם דומה כי בית הדין אכן ראה בבגידתה של האישה כשיקול לגריעת חלק מזכויותיה ברכוש המשותף בין השאר בעוד בית הדין מתבסס על פסיקה אחרת של בית המשפט העליון העוסקת במושג חדש פרי יצרו בשם "שותפות מחולשת" כפי שנקבע (בבע"מ 8206/14) שעל בסיסה בית הדין נאחז בעודו גורע מזכויותיה של האישה שעמדה לפניו.

    למען הסברת האוזן יובהר כי בפסק דין זה, בית המשפט העליון אישר פסק דין של בית המשפט למשפחה הקובע חלוקה לא שוויונית לטובת הבעל בעקבות בגידת האישה בשיעור של 70% / 30%.

     

    פסק דין – הבוגדת 1 :

     

    בפסק דין הראשון של בית הדין הרבני שזכה לכינוי פסק דין הבוגדת שיצא מפתחו של בג"צ ביום 18/11/18 (בג"ץ 13/4602) במסגרת פסק דינו על בערעור על בית הדין הרבני הגדול שדחה את טענותיה של אישה שהוכח כי בגדה בבעלה בדירת מגורים שהביא עמו טרם הנישואין דחו כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ וכבוד השופט א' שטיין את העתירה מה שגרם למהומה תקשורתית וכאילו בית המשפט העליון למעשה מסכים או שינה את ההלכה הפסוקה וכי כן ניתן להעניש מי שבגד ולפגוע בחלקו ברכוש המשותף, אלא שקריאה מעמיקה של פסק הדין תלמד כי לא כך היה ובסך הכל בית המשפט העליון הסכים כי בנסיבות העניין לא היה שיתוף בין הצדדים באשר לדירת מגורים שהביא עמו הבעל טרם הנישואין וזאת ללא כל קשר לבגידה אם כי הוא התייחס לאמירתו של הרב עמוס במסגרת פסק הדין של בית הדין הגדול אשר הטעים שם כי גם בגידת האישה בפן הדתי אינה מעדיה על שותפות, אלא שלא זה היה עיקר הנימוק לשלילת זכויותיה ועל כן גם בג"צ לא התערב בהכרעה שלמעשה לא שללה שום זכויות ברכוש המשותף אלא פשיטא קבעה כי אותה דירה אינה משותפת ונותרה בבעלותו של הבעל משהייתה רשומה על שמו גם עובר לנישואין .

     

    פסק דין – הבוגדת 2 :

     

    והנה בית הדין הרבני הגדול שככל הנראה קיבל אומץ מאי התערבות בג"צ בפסק דין "הבוגדת 1" הגם שכפי שהוסבר לא הבגידה למעשה גרמה להפסד זכויותיה של האישה באותו מקרה מוציא פסק דין חדש תחת ידיו ביום 29/8/19 במסגרתו באופן חד משמע הפעם גורע בית הדין 30% מחלקה של האישה שבגדה בבעלה ברכוש שנצבר החל ממועד הבגידה ועד הגירושין , כך היה בתיק 992261-3 מפי הדיינים הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי שם בין השאר כדי להצדיק את החריגה הסתמכו הדיינים בין היתר על פסיקת בית המשפט העליון בדבר השותפות המוחלשת שהובא לעיל, שם הדיינים קבעו חלוקה לא שוויונית לטובת הבעל מהמועד בו התגלתה הבגידה ועד הגירושין .

     

    והנה בית המשפט העליון בהרכב 9 שופים בחודש 6/2021 קובע סופית:

     

    בית המשפט קיבל ערעור האישה בהרכב של 9 שופטים  וקבע כי אין מקום לערב את שאלת הנאמנות המינית בין בני הזוג בחלוקת הרכוש המשפחתי כך למעשה סתם את הגולל סופי על כל פרשנות שהייתה עלולה להיתר פגיה בזכויות בן או בת זוג שבגדו ברכוש המשותף והוציא עניין זה מהמשוואה לחלוטין .

    ומה בכל זאת ה"מחיר" הכלכלי הבטוח כתוצאה מבגידה? 

     

    על דבר אחד אין ולא יכול להיות ויכוח . הוכחת הבגידה שאינה דבר קל בפני עצמו בין כותלי בית הדין הרבני מקימה עילה לחיוב בגט ויש לה משמעות ברורה בשתי סוגיות העומדות על הפרק, מזונות אישה וכתובתה.

    בעל המוכיח כי אשתו בגדה בו מה שנקרא בהלכה "ניאוף", יביא בכך לשלילת מזונותיה ככל שהיא זכאית להם ממנו בהנחה ואינה משתכרת למחייתה (להבדל ממזונות ילדים כאמור שאין ביניהם לבין הבגידה שום קשר) ובנוסף היא מפסידה את כתובתה – עיקר ותוספת כתובה – וכמובן שבצדק אישה שנאפה בבעלה לא תזכה בסעדים אלו, הרי חיוב בכתובה נובע מהעיקרון ההלכתי של ""לא להוציאה קלה בעיניו" ואם האישה בוחרת בעצמה להוציא את בעלה מחייה בעודה נותנת עינה באחר הרי אינה יכול לזכות במזונות ממנו או בכתובה.

    במקביל, גבר שמוכח כי בגד באשתו "רועה זונות ומוציא ממון" לרב יחויב בתשלום הכתובה אלא אם כן האישה מחלה לו ושבה לחיות עמו בשלום בית לאחר ידיעתה אודות הבגידה. חשוב להדגיש כי בבגידה של הבעל יש להוכיח כי הוא גם הוציא ממון על הפילגש על מנת לחזק את העילה לחיוב בכתובה והוכחה זו אינה קלה במבחן ההלכתי של "מכחול בשפופרת".

    אין באמור בכתבה זו כדי למצות את כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

    לקביעת פגישת ייעוץ

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר



      דיני משפחה נוספים

      חלוקת זמני שהות

        משמורת ילדים, אחזקת ילדים או בביטוי הנכון בימינו חלוקת זמני השהות בין קטינים לבין הוריהם לאחר שאלו נפרדו או התגרשו זמ"ז הינו אחד הנושאים הרגישים...

      המשיכו לקרוא >

      צו הגנה

        צו הגנה הוא צו אשר בית המשפט יכול לתת כנגד בן (או בת) משפחה, המאפשר להרחיק אדם מביו ולהגביל את אפשרותו לבוא במגע ובקשר עם...

      המשיכו לקרוא >

      לקביעת פגישת ייעוץ

      השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

        קידום אתרים לעורכי דין
        Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support