פגיעה מינית או עלילת שווא ! מה עם הקטין?

הקדמה:

אין ספק כי פגיעה מינית כל פגיעה ובכל אדם היא קשה מאד והשלכותיה מלוות את הקורבן לנצח ויש להאשים את הפוגע במלוא חומרת הדין קל וחומר אם הפגיעה היא בקטינים ולבטח בילדיו של מאן דהוא מבשרו ודמו .

הקביעה אם אדם פגע מינית באחר אינה מוכרעת מעצם הגשת תלונה כנגדו אלא רק עם הכרעה שיפוטית חלוטה שאכן ביצע את המעשה וכל אדם נהנה מחזקת החפות עד אשר תוכח אשמתו.

הליך פלילי לבירור האמת דורש זמן רב העלול להתפרס על פני שנים רבות וכאשר עסקינן בטענות כנגד הורה המכחיש בתוקף את המיוחס לו נשאלת השאלה מה יעלה בגורל משגשיו עם ילדיו קורבן מעשיו לטענת ההורה האחר ?

ככל שיש וודאות לפגיעה המינית בילד הרי ברור מאליו כי אין כל מקום לכל מפגש עם ההורה הפוגע ואין כל ספק בכך, אלא שאותה וודאות הנדרשת לשם כך בדרך כלל אינה מתקיימת למעט במקרים בהם האירועים המיוחסים לפוגע מתועדים וקשה לחלוק עליהם.

במידה ועסקינן בהאשמות שאין לצידן ראיות של ממש הרי השכל הישר מחייב בירור הדברים לעומק על מנת שלא לתת כלי לאחד ההורים לפגוע ברעהו ובקשר של עם ילדיו רק על סמך טענה או תלונה העלולה להיות גם עלילת דם קשה כחלק מהכלים של ניהול מאבק הגירושין בין שני ההורים דברים המתרחשים במציאות הגם לעיתים רחוקות.

לא כל אדם הטוען שהוא חף מאשמה אכן כך הוא ולא כל תלונה בצדק היא ובשני המקרים הילדים הם הנפגעים העיקריים כמובן אם אחד ההורים אכן פגע בהם אך גם אם עסקינן בתלונת שווא הרי הנתק המצופה להם מאותו הורה כפי שמייחל ההורה המתלונן הוא קשה מנשוא ככל שאותו "חשוד" אכן נקי כפיים הוא.

החוק מעניק בידי ההורים כלי להרחקת ההורה "הפוגע" מהקטין אף בטרם הוכרע דינו של הנילון במשפט פלילי ארוך ומייגע וזאת במסגרת צו הגנה וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו וראיותיו .

והנה המקרה של השבוע:

מנשה ורינה זוג הורים לילד בן 5 על הרצף האוטיסטי שיחסיהם עלו על שרטון והם מנהל מאבק עיקש סביב משמורתו והסדרי השהות שלהם עמו.

ביום בהיר אחד הופתע מנשה מקבלת צו הגנה המורה על הרחקתו מבנו למשך שבוע ימים עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים לבירור טענותיה של רינה שלדידה מנשה פוגע מינית בבנם הקטין בזמן שהוא מקלח אותו .

רינה הטעימה בבקשתה במעמד צד אחד בפני השופט כי אמירות רבות של הקטין בפניה לא תואמות את גילו ומצבו וכי עולה מהן תכנים מיניים בכל פעם ששב הקטין מאביו ולאחר מקלחת בעוד מנשה מסרב להיענות לדרישתה שלא לקלח את בנו .

מנשה רתח מזעם וזעק לשמיים כי רינה גורמת לו לעוול משווע בעודה הלכה למעשה פוגעת בעצמה בקטין ומנסה לנתק אותו ממנו אך ורק בכדי לזכות במשמורת עליו במסגרת המאבק המתנהל ביניהם בהקשר זה ולזכות בנוסף למזונותיו דבר שהיה נהיר לה שלא תקבל עם הגעתו של הקטין לגיל 6 בשל הפסיקה החדשה משנת 2017 לעניין זה .

מנשה הוסיף כי רינה היא המסוכנת לבנם בשל בעיות נפשיות שהיא סובת מהן לרבות התפרצויות זעם וכו' והוא אף הציג בדיקת פוליגרף עצמית שערך המאשרת כי הוא דובר אמת.

בדיון שהתקיים בין הצדדים תיארה רינה את החרדות בהן נמצא בנה לאחר שובו מביקור ומקלחת אצל אביו ועל כן היא אף הגישה תלונה במשטרה וביקשה כי תיערך לו בדיקה גופנית מקצועית וכי עד אז למנוע כל מפגש בין מנשה לילד.

רינה במענה לטענותיו של מנשה באשר למצבה הנפשי הטעימה כי אכן בעבר עברה משבר נפשי על רקע הסכסוך בין הצדדים וכי מנשה עושה שימוש לרעה באירועי העבר בעוד מצבה הנוכחי שפיר ואין היא סובלת מכל מחלה לנפשית בניגוד לטענתו.

כב' השופט אריאל ממן מבית המשפט לענייני משפחה  באשדוד ובכדי לאזן בין הטענות הקשות של האם כנגד האב ובין הכחשתו הגורפת של האב מחד ובכדי שלא לנתק את הקטין מאביו עד אשר תתברר התמונה במלואה מצא לנכון שלא לתת צו הגנה גורף ומקיף אמנם כן הטיל מגבלות על מנשה וקבע כי מפגשיו עם בנו יהיו אך ורק בנוכחות הסבתא ואסר עליו לקלח את בנו בעצמו בשלב זה.

כב' השופט תהה הכיצד מנשה טוען כי אין הוא מקלח את בנו לעולם ואילו בהודעות וואטסאפ בינו לבין רינה בעניין זה עלה בבירור כי אכן הוא עושה זאת ועצם הכחשתו הגם שהדבר לגיטמי מעוררת חשד אך אין די בכך כדי לקבוע מסמרות ולקבוע חד משמעית אכן אכן פגע מינית בבנו .

וכדברי השופט : ״טרם הוסרה העננה ביחס לפגיעה הלכאורית בקטין וזאת הגם שאין בקביעתי כדי לקבוע מסמרות ביחס לשאלה זו״ ועל כן פסק כאמור לעיל .