מזונות ילדים

עד ליום 19/7/17 דיני המוזנות בישראל נפסקו על פי הדין האישי של ההורים כך שלפי הדין העברי חויב האב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15 באופן כמעט אבסולוטי הם שהאמא השתכרה וגם במקרים של משמורת משותפת אם כי בהתחשבות מסוימת בגובה דמי המזונות. עת אז האבות במרבית המקרים התלוננו וזעקו מחוסר השוויון לדידם.

והנה זעקתם נשמעה ובית המשפט העליון בהלכת בע"מ 919/15 משנה סדרי עולם וקובע כי חובתו של האב במזונות ילדיו באופן אבסולוטי תהיה עד גיל 6 בלבד ואילו מגיל זה ואילך החבות מוטלת על שני ההורים בהתחשב בשני פרמטרים עיקריים הכנסות של שני ההורים ויכולתם הכלכלית מחד והסדרי השהות של הילדים אצל שניהם , כך שבמקרה וההורים משתכרים באופן זהה כמעט וככל שהסדרי הראיה הם גם שווים כמעט אזי האב לא יחוב במזונות ילדיו מעל גיל 6 אלא יחלוק באופן ישיר עם האם בהוצאות החינוך הבריאות הביגוד וכו' (הוצאות שאינן תלויי שהות) ואילו כל אחד מההורים ידאג ליתר הוצאות הקטינות כשהם במשמורתו (הוצאות תלויי שהות) .

במקרים בהם הכנסות ההורים סבירות, אזי הדבר נשמע סברי וגם לא פוגע בקטינים, ברם כשכנסות ההורים נמוכות ממילא הדבר עלול מאד לפגוע בקטינים ורווחתם בעוד לא יהיה קל לשני ההורים לקיים בית אב המתאים לצרכי הקטינים במקום בית מרכזי אחד בתמורה לתשלום מזונות מהורה אחד לשני. בכל מקרה, הלכה זו הפכה את עולם המזונות מהיסוד ופרשנויות רבות ניתנו אצל כל שופט ושופט וקשה עד מאד כיום לדעת מה יעלה בגורל של כל תיק המגיע לפתחו של בית המשפט בשאלה זו. כמובן מזונות קטינים מתחת לגיל 6 נותרו כפי שהיו קרי על שכמו של האב אלא שגם בהקשר זה קיימת התחשבות באב ככל שהקטינים עמו במשמורת משותפת וגם אם אינו זוכה לפטור מלא בדומה לגיל 6 ומעלה , בהחלטה שסכום המוזנות פוחת משמעותית גם מתחת לגיל 6.

בפסק דין מאד ממצה ומקיף בתמ"ש 46640-01-15 המתייחס לתחולתה של ההלכה החדשנית בבע"מ 919/15 מתח כב' השופט זגורי סגן הנשיא מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ביקורת קשה על ב"כ הצדדים שלא השכילו לסכם ברוח הפסיקה החדשה ונאחזו בדברי הפסיקה הישנה ואף ציין כי יש בכך משום הפרת כללי האתיקה ומצא את עצמו מחויב כמובן לפסוק לפי ההלכה החדשה גם חרף העדר התייחסות לכך מב"כ הצדדים בהיותה הלכה מחייבת.

בית המשפט או בית הדין:

הפלא והפלא במשך שנים לכל יודע הדבר האבות נהרו לבית הדין הרבני וקיוו כי הוא זה שיכריע בשאלת גובה המזונות ואילו האמהות אצו רצו לבית המשפט לענייני משפחה ומשם התפתחה לו "מירוץ הסמכויות". אלא שכיום עם ההלכה החדשה כנ"ל ממנה בתי הדין הרבניים לא ממש מתלהבים בלשון המעטה בעוד שופט העליון הלכה למעשה עשו פרשנות של הדין העברי כפי שהם סבורים דבר שהדיינים לאו בהחלט מסכימים עמו והנה בפועל דמי המזונות שבבית המשפט כיום יכולים להיות אפסיים עדיין בבית הדין הרבני קיים סיכוי לחיוב ואף לא נמוך והחלה נהירה הפוכה בפועל של האמהות לבתי הדין ושל האבות לבתי המשפט.

כאן המקום לציין כפי המפורט בפסק הדין המצורף בקישור לעיל כי לא ניתן לכרוך תביעת מזונות בתביעה לגירושין לבית הדין הרבני וכל עוד הדיון במזונות ילדים לא יהיה בהסכמה ברבני אזי הסמכות נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה.

הסכם בין הורים – לא מחייב הקטינים:

כאשר הורים מגיעים להסכם גירושין במסגרתו הם מסדירים גם את שאלת מזונות הילדים מתעוררת השאלה האם ההסכם מחייב גם את הקטינים? התשובה כרוכה בעובדות המקרה האם קדמו הליכים לפני ההסכם והאם נפסקו מזונות על ידי בית המשפט או לאו?

ראה בעניין זה גםע"א 411/76 אורית שר נ' מיכאל שר לב(1)449 .

ראה גם בג"צ 2898/03 פלונית .

יחד עם זאת, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ובמקרים בהם יווכח בית המשפט כי דמי המזונות שסוכמו סבירים הם לא ייטה להתערב בכך ולא ישנה אותם חרף האמור לעיל.

גביית מזונות:

עם מתן החלטה למזונות זמניים או עם מתן פסק דין סופי למזונות קבועים מתעוררת השאלה איך לגבות את הסכום מהאבא?

ובכן שתי דרכי גביה קיימים בדין : האחת בהליכי הוצל"פ והשניה במקרים המתאימים באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי משלם את המזונות לאם במקום האב והוא פועל לגבייתם בשם האם מהאב בחזרה. אמנם לא בכל מקרה זכאית האם לגביה אלא שהדבר תלוי במגבלות החוק לרבות הכנסות האם וגובה דמי המזונות כך שבדרך כלל אם המשתכרת היטב למחייתה לא תזכה לסיוע זה.

במקרה ואינך זכאית לגביה דרך הביטוח הלאומי, הדרך פתוחה לגביה בלשכת ההוצל"פ שם ניתן להיטל עיקול על כספי האבא לרבות משכורתו ואף ניתן לבקש מאסר בפועל.

בעניין זה, חשוב לציין כי אב המקבל קצבת נכות או פנסיה אשר בדרך כלל לא ניתן לעקל , לא יהיה חסין מגביית מזונות וניתן יהיה לעקל ממש את כל הגמלה שהוא מקבל על מנת לגבות את המזונות.

סיכום:

נושא מזונות הילדים נמצא בלב הסכסוך המשפטי כאשר ברור מאליו שהאישה תשאף לקבל כמה שיותר והבעל יבקש לשלם כמה שפחות . בית המשפט יפסוק על פי הנסיבות ולמרות האמור לעיל אין כל בטוחה לדעת איה סכום יתקבל בסוף ההליכים ולפעמים עדיף להגיע לפשרה .

אין באמור בכתבה זו כדי למצות את כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני