"אבא" ! גילית שהילד לא שלך ? האמא לא תשלם פיצוי

הקדמה:

מרבית האנשים סבורים כי שכל דבר בחיים המביא עימו סבל או תחושת אי צדק לעולם יהיה תשובה משפטית הולמת בדמות פיצויים או ענישה כזו או אחרת .

בפועל לא כך הם פני הדברים בוודאי לא בתחום דיני המשפחה , כך למשל לרב בגידה של מי מבני הזוג אין לצידה שום פיצוי או אף כל משמעות ביחס לחלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג . כמובן ייתכנו מצבים מאד יחודיים שיש בהם פוטנציאל שיאפשר תוצאה שונה וחריגה.

בענייני הורות המצב הוא אף יותר מורכב כך למשל לא ניתן היה לשלול את אפוטרפסתו של אב הגם שניסה לרצוח את האם עד למקרה של שירה יסקוב המפורסם והשינוי בחקיקה בהקשר זה.

סוגיה מעניינת וכואבת היא נושא של האבהות בעת שאב הנשוי לאם מגלה כי היא בגדה בו ועותר לבירור אבהותו כאן ניצבת חומה בצורה של הגנה על טובת הילד מפני ממזרות המונעת כמעט באופן מוחלט בדיקה שכזו אף באם כל הצדדים המעורבים מסכימים לה .

והנה המקרה של השבוע:

דניאל ומירה נישאו בשנת 2011 בנישואין אזרחיים בחו"ל וכבר בשנת 2014 נולד להם בן פרי אהבתם כך לפחות דניאל חשב .

בעוד הקטין בן חמש פרץ סכסוך מר בין הצדדים שהביא לגירושין שלהם בשנת 2019 כאשר מאבק עיקש גם ניטש סביב זמני השהות של הקטין המתוק.

והנה כרעם ביום בהיר מירה מתוודה בפה מלא בפני דניאל ההמום כי בנו האהוב בפועל הוא בנו של חבר מהעבודה עמו ניהלה רומן מאחורי גבו ואף הציגה לו ראיות בזמן אמת של מעשה הניואף שלה וידיעתה הברורה כבר אז הילד אינו שלו אם כי לטענתה הדבר נעשה בתרומת זרע ולא מכח יחסי מין שקיימה עם האבא של בנם .

בכל מקרה כך או אחרת דניאל חש פגיעה קשה מנשוא בו בכבודו ובגודל יחסיו על בנו דבר שגרם לו לדידו לנזק נפשי חמור שאין לו כל תקנה ועל כן הגיש תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה על סך של כ- 650,000 ₪ .

לאחר שנשמעו טעות וראיות הצדדים פסק בית המשפט לטובתו של דניאל סך של 250,000 ₪ נזק גלובאלי המביע את מורת הרוח מהתנהגותה של מירה כלפיו .

חיש מהר הגישה מירה ערעור לבית המשפט המחוזי שם שלושת שופטותיו שישבו בהרכב בית המשפט קיבלו פה אחד את הערעור וביטלו את פסק הדי החדשני הלכה למעשה , וזאת מן הטעם הפשוט לדידן כי בדין הישראלי לא מוכרת עילה בחוק של "הונאת אבהות" כגון גניבת זרע למשל על השלכותיה ו/או ניאף כאמור ומשכך לא היה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לפסוק לחובתה של מירה אף פיצוי בגין מעשיה ו/או מחדליה שאינם פליליים הגם שנוגדים את המוסר הלכה למעשה או הדרך המקובלת אך אין בהם משום עילה לחיוב בפיצוי כאמור.

הפעם זה היה תורו של דניאל לערער לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי שדי הפתיעה אותו וגרמה לו שוב מפח נפש .

בפסק דין שניתן פה אחד על ידי הרכב בית המשפט העליון של כב' השופטיםהשופטת יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ועופר גרוסקופף,  דחו את הערעור והסבירו כי מובן מאליו כי יגילוי בדיעבד של אדם כי הוא אינו אביו הביולוגי של הילד שגידל בפועל כבנו, וכפי שכתבה כב' השופטת וילנר "יש בו כדי לטלטל את עולמו…..ברם, מבלי חלילה להקל ראש בתחושות אלו, המשפט אינו הזירה המתאימה שתביא מזור לכאב זה, והסעדים המשפטיים אינם כוללים תרופות ללב שבור או לכאביו של מי שציפיותיו ממערכת היחסים הקרובה והמשמעותית לו ביותר לא התממשו".

כב' השופטת ציינה כי הדין והפסיקה שוללים נחרצות עילות תביעה למשל  בגין ניאוף או הסתרת נטייה מינית או מחויבות דתית,או עניינים אחרים המצויים בליבת האינטמיות בין בני זוג וזאת למרות הקושי והנזק הנגרם לאחר בשל כך, ועל כן לדידה אין להכיר בעילה של הונאת אבהות מאותו רציונאל . מלבד זאת עיקרון טובת הילד כפיש הדגישה כב' השופטת ייפגע בניהול תביעות מסוג זה החושף את הקטין לחוסר ודאות בשאלת זהות אביו הביולוגי, והדבר עשוי לגרום לו נזקים רגשיים ונפשיים.

כב' השופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה שאמנם מעשה מעין זה פוגע בוודאי בבן הזוג וכי התחושה כי לא יזכה לפיצוי אף היא קשה ללא ספק אך יחד עם זאת השיקולים הנוספים של עקרון טובת הילד ועוד גוברים על כך .

חרף זאת כב' השופט גרוסקופף קבע כי בנסיבות חריגות בהן מוכח כי לאב נגרם נזק ממוני מיוחד כתוצאה מאותה תרמית שביצעה האם יהיה כן ניתן לשקול חיובה בפיצויים הגם שהצטרף הלכה למעשה לפסק הדין הדוחה את הערעור במקרה דנן.