מזונות אישה ? מתי

                                           לאישה כסף בחשבון – זכאית למזונות אישה

הקדמה:

על פי הדין ובהתאם לדת היהודית הבעל חייב לזון את אשתו כל עוד בני הזוג נישואים, וכל עוד אין לאישה מקור פרנסה אחר, בעוד מקובל בהלכה כי אין עליה חובה לעבוד.

קיימות עילות שונות שהבעל יכול לטעון לשלילת מזונותיה של אשתו ביניהם בעיקר אלו הקשורים בהתנהגותה כלפי בעלה או לחילופין ככל שהיא מתחילה לעבוד .

למען הסר ספק אין כתבה זו עוסקת במזונות הילדים הזכאים להם ללא כל קשר לאשמת מי מהצדדים בפירוק התא המשפחתי .

מקובל לטען כי אישה הנוטשת את הבית היא מורדת ואינה זכאית למזונות, אלא שהיא יכולה לטעון כי עזבה את הבית בשל "טעם מבורר" קרי סיבה משכנעת שמנעה ממנה המשך החיים המשותפים ובמקרה כזה אינה מפסידה מזונותיה.

מאידך בעל הנוטש את הבית נתפס כמעט מיידית כמי שחייב במזונות אשתו, אלא שהכל שוב נתון לשיקול דעת הערכאה השיפוטית ששומעת את שני הצדדים ומנסה להבין מה הסיבה לקרע והאם גם הבעל עזב באין מנוס ולכן לא יחויב במזונות.

באופן כללי ניתן לומר כי כל עוד בית הדין מאמין כי יש מקום אמיתי לשלום בית לפחות מצידה של האישה הרי לרב הבעל יחויב במזונותיה, אך ככל שיתרשם כי אין כך הם פני הדברים וכי דין הצדדים להתגרש הרי הבעל לא יחויב במזונות אשר ממילא מופסקים עם הגט הלכה למעשה.

ככלל, אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו. בירור תביעת מזונות עלול לעתים להימשך זמן רב, בפרט בנסיבות בהן לא מדובר בסכסוך היחיד בין בני הזוג.

הכתבה להלן תעסוק בשאלה האם בכל מקרה שבו יש לאישה כסף בחשבון הבנק , מופסקים מזונותיה מכח הכלל הידוע "צאי מעשי ידיך במזונותיך".

ולהן הסיפור של השבוע:

שרית ואברהם בני זוג נשואים הוריהם של שני ילדים מנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בת"א .

אין ספק כי אברהם הוא אדם אמיד ובעל יכולת והוא היה המפרנס העיקרי של המשפחה ברמה גובה הגם ששרית עבדה לסירוגין.

בית המשפט חייב את אברהם לשלם לשרית עבור מזונות שני ילדיהם סך של 11,000 ₪ בחודש למרות שהוא חולק עם שרית משמורת משותפת דבר המעיד על יכולתו לספק את צרכי הילדים ברמה אליה הורגלו.

יחד עם זאת בית המשפט דחה את תביעתה של שרית לקבלת מזונות זמניים עבורה היא מן הטעם שהתברר כי בחשבון הבנק שלה היא שומרת חיסכון בסך של 100,000 ₪ .

שרית הטעימה כי הסכום נשמר על ידה על מנת לאפשר לה ייצוג משפטי הולם במסגרת הליכי הגירושין שעה שהיא שכרה עורכת דין ידועה וטובה ( ובאמת שהיא טובה ) ועל כן שכרה גבוהה.

בית המשפט לא השתכנע בטענותיה של שרית וקבע כאמור כי היא לא תקבל מזונות אישה בנסיבות העניין .

שרית לא גמרה אומר והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי שם הטעימה כי החלטת בית המשפט פוגעת בה בעודה היא תלויה לחלוטין בחסדיו של בעלה וכי באם תשתמש בכספים שייעדה לייצוג המשפטי היא לא תוכל לממן את שירותיה של עורכת הדין ובכך גם זכויותיה וגם זכויות הילדים ייפגעו .

כלל ידוע בבתי המשפט לערעורים שהם לא מתערבים בשאלת מזונות זמניים אלא רק במקרים חריגים והנה המקרה הזה כפי שנקבע על ידי כב' השופט שאול שוחט אכן כזה הוא .

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של שרית קובע כי לא יעלה על הדעת כי היא לא תקבל מזונות אישה מבעלה האמיד רק בגלל שיש לה סכום של 100,000 ₪ שלפי הבנת בית המשפט הוא סכום סביר לצרכי תשלום שכר עורכת הדין שלה .

כב' השופט ציין בין היתר כי "החלטת ביהמ"ש קמא מביאה למעשה לכך שהמבקשת תיאלץ לבחור בין סיפוק צרכיה השוטפים לכלכלה לבין התפשרות על ייצוגה המשפטי. מטרתו של סעד זמני הוא למנוע בדיוק דילמות מסוג זה.".

בית המשפט המחוזי החזיר הדיון לבית המשפט למשפחה כדי שזה יפסוק את גבוה דמי המזונות.