רכושם של בני הזוג מחולק בהתאם לחוק יחסי ממון התשל"ג –1973 הקובע ברמה העקרונית חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו בזמן הנישואין ללא כל קשר לשאלה מי שילם עבורם או על שם מי הם רשומים.

קיימים חריגים בחוק המוצאים מכלל השיתוף בעיקר את הנכסים שהיו למי מהצדדים לפני הנישואין או כאלו שהגיעו לידיו של מי מהם לאחר הנישואין בדרך של מתנה או ירושה.

אגב כך החוק כנ"ל חל על מי שנישאו לאחר שנת 1973 ומועד כניסת החוק לתוקפו, ואלו שנישאו בטרם החוק חלה עליהם הלכת השיתוף הקובעת עיקרון כללי כי כל הרכוש שנצבר במאמץ משותף במהלך הנישואין הוא משותף.

כתבה זו תתמקד בעיקר בהשלכות חוק יחסי ממון.

בני הזוג יכולים באמצעות הסכם ממון אשר יש חובה לאשרו בבית המשפט או בפני נוטריון או עורך הנישואין ככל שזה נעשה לקראת הנישואין , לקבוע אופן חלוקה שונה של הרכוש מזה הקבוע בחוק כנ"ל.

בכל מקרה בזמן הנישואין כל אחד מבני הזוג רשאי לפעול בלעדית ככל העולה על רוחו והשיתוף הינו רק עם פקיעת הנישואין והכוונה לגירושין או לפטירה של מי מהם ונכון להיום אף די בפרידה של 9 חודשים על מנת לגרום לחלוקה הנקראת " איזון משאבים".

בדרך כלל בית המשפט נעזר במומחים לרבות שמאי מקרקעין או אקטואר (רואה חשבון) שיערוך חישוב של זכויות וחובות הצדדים המשותפים ויחלקם בחלקים שווים.

פעם היה נהוג לסרב לתת גט על מנת לגרום לעיכוב בחלוקת הרכוש שהיה כרוך בגט עצמו אלא עם שינוי החוק בשנים האחרונות המצב השתנה וכעת אין באי סידור הגט כדי לעכב את חלוקת הרכוש בפועל.

על אלו שנישאו לפני חוק יחסי ממון קרי לפני שנת 1973 חלה "הלכת השיתוף" אשר במהותה מביאה לאותה מסקנה של שיתוף שוויוני בין בני הזוג.

בין השאר כספי פיצויי פיטורין, פנסיה , קופות גמל , קרנות השתלמות ואף מוניטין של עסק נחשבים לרכוש משותף שיש לחלקו בין בני הזוג.

דירת מגורים:

למרות שכאמור נכס שהובא לפני הנישואין אינו משותף מקובל כיום לקבוע שותפות בבית המגורים של הצדדים מטעמי צדק למרות שאין המדובר בכלל אחיד לכל המקרים.

אגב כך ניתן להכריח את הצד השני למכור את הבית בשוק החופשי ללא כל קשר להליכי הגירושין וזאת מכח חוק המקרקעין הקובע כי כל שותף רשאי לבקש פירוק השיתוך במקרקעין בכל עת.

מה שכן ככל שהורה מבקש פירוק שיתוף ובבית מתגוררים יחד עם ההורה השני ילדים קטינים אזי ההורה המשמורן יכול לבקש עיכוב במכירה לשלב מאוחר יותר עפ"י שיקול דעת בית המשפט והכל בהתאם לנסיבות ולטובת ורווחת הקטינים.

הליך המכירה הינו בצו בית המשפט כאשר מתנה שמאי ואף כונס נכסים המבקש למקסם את הרווח של שני הצדדים ולכל צד זכות קדימה לבקש לרכוש את חלקו של האחר במחיר הגבוהה ביותר שיוצע בשוק החופשי ולאו דווקא במחיר השמאי.

דמי שימוש:

כאשר רק בן זוג אחד עושה שימוש בבית המשותף עולה השאלה הא ם הוא חייב לשלם לרעהו דמי שימוש כמעין דמי שכירות בחלקו היחסי בבית?

בשאלת דמי השימוש ההלכה הפסוקה והמחייבת היא הלכת זרקא ע"א 1492/90 .

בפסיקה נקבע באופן מפורש, שככלל מיום הגירושין ואילך, משמנועים הצדדים מכח הדין מלחיות תחת קורת גג אחת ולעשות שימוש משותף בבית, יש לפסוק דמי שימוש ראויים.

נכסי קריירה:

ביום 6/3/06 בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית נקבעה ההלכה בעניין נכסי קריירה .

פנסיה:

כאמור פנסיה כולל פנסיה מוקדמת או פנסיה כתוצאה מנכות הינה רכוש משותף לכל דבר ועניין המחולקת בזמן קבלתה בפועל לצד הזכאי לה.

זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום הנישואין ועד למועד הקובע ובכלל הזכויות זכותו של כל צד למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה, זו זכות המוכרת בדין, ואולם הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה כפי שנקבע זה מכבר על ידי כב' השופטת נתניהו בעניין זה בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי פ"ד מו(1) 602, עמ' 611-2 .

חלוקה לא שוויונית:

חרף הוראות חוק יחסי ממון המחוקק העניק לבית המשפט לענייני משפחה בסעיף 8 הזכות להורות על חלוקה אחרת בנסיבות מיוחדות וכך בסעיף 6 לחוק יחסי ממון עצמו והכל עפ"י שיקול דעת בית המשפט .

ראה ע"מ 824/05 ובג"ץ 8928/06 הקובעים כי הפעלת סעיף זה היא החריג ולא הכלל.

אין באמור בכתבה זו כדי למצות כל הסוגיות הנוגעות לנושא זה ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.