חלוקת רכוש

רכושם של בני הזוג מחולק בהתאם לחוק יחסי ממון התשל"ג –1973הקובע ברמה העקרונית חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו בזמן הנישואין ללא כל קשר לשאלה מי שילם עבורם או על שם מי הם רשומים .

קיימים חריגים בחוק המוצאים מכלל השיתוף בעיקר את הנכסים שהיו למי מהצדדים לפני הנישואין או כאלו שהגיעו לידיו של מי מהם לאחר הנישואין בדרך של מתנה או ירושה .

אגב כך החוק כנ"ל חל על מי שנישאו לאחר שנת 1973 ומועד כניסת החוק לתוקפו, ואלו שנישאו בטרם החוק חלה עליהם הלכת השיתוףהקובעת עיקרון כללי כי כל הרכוש שנצבר במאמץ משותף במהלך הנישואין הוא משותף.

כתבה זו תתמקד בעיקר בהשלכות חוק יחסי ממון .

בני הזוג יכולים באמצעות הסכם ממון אשר יש חובה לאשרו בבית המשפט או בפני נוטריון או עורך הנישואין ככל שזה נעשה לקראת הנישואין , לקבוע אופן חלוקה שונה של הרכוש מזה הקבוע בחוק כנ"ל.

בכל מקרה בזמן הנישואין כל אחד מבני הזוג רשאי לפעול בלעדית ככל העולה על רוחו והשיתוף הינו רק עם פקיעת הנישואין והכוונה לגירושין או לפטירה של מי מהם ונכון להיום אף די בפרידה של 9 חודשים על מנת לגרום לחלוקה הנקראת " איזון משאבים".

בדרך כלל בית המשפט נעזר במומחים לרבות שמאי מקרקעין או אקטואר ( רואה חשבון) שיערוך חישוב של זכויות וחובות הצדדים המשותפים ויחלקם בחלקים שווים.

פעם היה נהוג לסרב לתת גט על מנת לגרום לעיכוב בחלוקת הרכוש שהיה כרוך בגט עצמו אלא עם שינוי החוק בשנים האחרונות המצב השתנה וכעת אין באי סידור הגט כדי לעכב את חלוקת הרכוש בפועל .

על אלו שנישאו לפני חוק יחסי ממון קרי לפני שנת 1973 חלה "הלכת השיתוף" אשר במהותה מביאה לאותה מסקנה של שיתוף שוויוני בין בני הזוג.

בין השאר כספי פיצויי פיטורין, פנסיה , קופות גמל , קרנות השתלמות ואף מוניטין של עסק נחשבים לרכוש משותף שיש לחלקו בין בני הזוג.

דירת מגורים :

למרות שכאמור נכס שהובא לפני הנישואין אינו משותף מקובל כיום לקבוע שותפות בבית המגורים של הצדדים מטעמי צדק למרות שאין המדובר בכלל אחיד לכל המקרים.

ההלכה הפסוקה מורה כי, שעה שעסקינן בדירת מגורים, תידרש כמות ראיות קטנה יחסית להוכחת השיתוף בה, היות ודירת המגורים הינה "גולת הכותרת של חזקת השיתוף(ע"א 806/93 יהודית הדרי נ' שלום הדרי (דרחי), פ"ד מח(3), 685),אולם הלכה זו כוחה יפה כאשר הבעלים הרשום של הדירה הוא אחד מבני הזוג, ולא צד ג' שאין חולק שהוא הבעלים של המקרקעין.

אגב כך ניתן להכריח את הצד השני למכור את הבית בשוק החופשי ללא כל קשר להליכי הגירושין וזאת מכח חוק המקרקעין הקובע כי כל שותף רשאי לבקש פירוק השיתוך במקרקעין בכל עת.

מה שכן ככל שהורה מבקש פירוק שיתוף ובבית מתגוררים יחד עם ההורה השני ילדים קטינים אזי ההורה המשמורן יכול לבקש עיכוב במכירה לשלב מאוחר יותר עפ"י שיקול דעת בית המשפט והכל בהתאם לנסיבות ולטובת ורווחת הקטינים.

הליך המכירה הינו בצו בית המשפט כאשר מתנה שמאי ואף כונס נכסים המבקש למקסם את הרווח של שני הצדדים ולכל צד זכות קדימה לבקש לרכוש את חלקו של האחר במחיר הגבוהה ביותר שיוצע בשוק החופשי ולאו דווקא במחיר השמאי.

דמי שימוש :

כאשר רק בן זוג אחד עושה שימוש בבית המשותף עולה השאלה הא ם הוא חייב לשלם לרעהו דמי שימוש כמעין דמי שכירות בחלקו היחסי בבית ?

בשאלת דמי השימוש ההלכה הפסוקה והמחייבת היאהלכת זרקא ע"א 1492/90 שם נאמר בין היתר כדלקמן:"חובה זו אכן קיימת, אולם רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל, אין השותף חייב בתשלום כלשהוא ליתר השותפים."

ר' יסודות והלכות בדיני מקרקעין, אריה אייזנשטיין כרך א' עמ' 146; ע"א 663/87נתן נ' צ' גרונר ואח' מה 1, 104בעמ' 118מול האות ו'; חברי כבוד הנשיא בע"א 219/89מוריה נ' מוריה טרם פורסם עמ' 3לפסה"ד).

בפסיקה נקבע באופן מפורש, שככלל מיום הגירושין ואילך, משמנועים הצדדים מכח הדין מלחיות תחת קורת גג אחת ולעשות שימוש משותף בבית, יש לפסוק דמי שימוש ראויים (בכפוף לחריג של פטור, שיינתן רק בנסיבות של ויתור מפורש מצד אחד מבני הזוג). ראה בעניין זה (בע"מ 5357/06 פלוני; ובע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו]; וע"מ (ת"א) 1104/04 י. נ. נ' ר.נ., פורסם במאגר המשפטי "נבו").

נכסי קריירה :

ביום 6/3/06בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית נקבעה ההלכה בעניין נכסי קריירה בין היתר בקביעה להלן: "הנה כי כן, כפי שראינו, בנסיבות מסויימות, עשויים בני-זוג לעמול יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם. להשקעה זו פוטנציאל כלכלי ניכר. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, ייוצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו. "נכסי הקריירה" שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי השילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אך אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג, עת מפורק הקשר הזוגי. כל שאמרנו – כברירת מחדל, עליה יכולים הצדדים להתנות לפי הוראות הדין.

פנסיה :

כאמור פנסיה כולל פנסיה מוקדמת או פנסיה כתוצאה מנכות הינה רכוש משותף לכל דבר ועניין המחולקת בזמן קבלתה בפועל לצד הזכאי לה.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי תשלומי פנסיה חודשית שמקבל בן זוג בגין תקופת עבודה, במהלך חיי הנישואין, הינם בגדר רכוש משותף. ההלכה בעניין זה ידועה וברורה עד כי אינה צריכה ראייה. בגדר פנסיה יש לכלול גם תשלומים המשולמים כפנסיה מוקדמת, בשל פרישה בטרם עת של הזכאי לה. תשלומים אלה אינם בגדר משכורת אלא בגדר תשלומי פנסיה משום מהות התשלום (ר' לענין זה עמ"ש 1122/99 ש.ש. נ' ש.י תק-מח 2000(1), 65535 מפי השופט פורת.

זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום הנישואין ועד למועד הקובע ובכלל הזכויות זכותו של כל צד למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה, זו זכות המוכרת בדין, ואולם הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה כפי שנקבע זה מכבר על ידי כב' השופטת נתניהו בעניין זה בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי פ"ד מו(1) 602, עמ' 611-2 " זכותה של המשיבה בכספים אלה תמומש רק בעת הגיע מועד מימושן על ידי המערער ".

חלוקה לא שוויונית :

חרף הוראות חוק יחסי ממון המחוקק העניק לבית המשפט לענייני משפחה בסעיף 8 הזכות להורות על חלוקה אחרת בנסיבות מיוחדות וכך בסעיף 6 לחוק יחסי ממון עצמו והכל עפ"י שיקול דעת בית המשפט .

פר' א' רוזן צבי מבהיר בספרו כי סע' 8 לחוק "הוא סע' קורקטיבי, הבא לתקן עיוותים העלולים להיווצר על ידי החלה אחידה של הוראות החוק" (א' רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג, עמ' 355) הסעיף מקנה לבית המשפט אפשרות להתערב בהסדר הרכושי האחיד שקבע החוק, ואולם תנאי ראשוני ובסיסי להחלת הסעיף הינו קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראה ג' טדסקי, איזון המשאבים בין בני זוג, הפרקליט ל' 76,95).

עיון בפסיקתו של ביהמ"ש הנוגעת לישומו של סע' זה מלמדת כי אך ורק לעיתים נדירות ינצל ביהמ"ש את הסמכות שהוקנתה לו בסע' 8 . כך בע"מ 614/07 פלונית נ' פלוני, תק-מח (2) 3247 נקבע בדעת רוב (כב' השופטים וילנר ועמית) כי : "סעיף 8 לחוק יחסי ממון מהווה כלי רב עוצמה בביצוע איזון משאבים, ויש לעשות בו שימוש זהיר ומושכל, שכן לא בנקל ישלול בית המשפט את זכויותיו הקנייניות של מי מבני הזוג ויעניקו לאחר. הכלל הוא כאמור, כי איזון משאבים ייעשה על דרך חלוקה שווה של שווי כלל הנכסים...המקרים בהם ייעשה שימוש בסעיף זה יהיו אלה היוצאים מן הכלל והחריגים, בהם חוסר האיזון בולט באופן מיוחד, לא כל מקרה שבו נוצר בעת איזון המשאבים חוסר שיוויון מבחינת סך שווי הנכסים שיש לכל אחד מבני הזוג, יצדיק שימוש בסעיף 8 לחוק".

הערעור שהוגש על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי נדחה ע"י כב' הש' א' רובינשטיין בע"מ 4699/08 פלונית נ' פלוני, תק-על 2008(3) 275, בעמ' 276, אשר קבע : "עוד ייאמר, כי השאלה עד כמה צריך איזון משאבים להיות "צופה פני עתיד", היא שאלה סבוכה:"חוק יחסי ממון אינו מגדיר מהן אותן 'נסיבות מיוחדות' המצדיקות סטייה מכלל האיזון השווה... ברם, ברי כי הכלל הוא סעיף 5 ובגדריו יש לחתור לפתרון אופטימלי, לא בנקל וכעניין שבשגרה ייעשה שימוש בסעיף 8(2)."

ובדומה מצאנו אף בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי כב' הש' נילי מימון כי: "פגיעה בזכות קניינית המגיעה לאדם על פי חוק תיעשה במשורה, לעיתים חריגות ובנסיבות מיוחדות אשר יביאו למסקנה כי יש צורך ודאי בכך...פגיעה בקביעת אופן החלוקה, מחצית ומחצית, הקבועה בחוק יחסי ממון, ככלל, הינה פגיעה בזכות קניינית של אדם, של בן זוג, ותיעשה כאמור אך במקרים מיוחדים וחריגים..." (תמ"ש (י-ם) 6852/97 פלונית נ' אלמוני, דינים משפחה, כרך א', 176).

באותו עניין נקבע כי עזיבת הבעל את הבית על רקע הסכסוך עם אשתו אין בה כדי לפגוע בקנייניו (וכן ראה לאחרונה - תמ"ש ( תמ"ש ת"א) 10022/05 י.ג נ' י.א, תק-מש 2009(2), 176 , 186 (2009) בו דחתה כב' הש' עליסה מילר בקשת אב לשנות את יחס איזון המשאבים כיוון שהוא זה המגדל את ילדיו אשר ננטשו ע"י אימם, בקובעה כי אין הדבר נופל לגידרן של הנסיבות המיוחדות המצדיקות סטיה מאופן איזון המשאבים הקבוע בחוק).

יש לזכור, כי העיקרון הוא שוויון והפעלת סעיף 8 לחוק היא "היוצאת מן הכלל" (ר' ע"מ (י-ם) 824/05 (לא פורסם); ר' גם בג"צ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים (8.10.2008) וכן ע"מ (חיפה) 614/07 פלונית נ' פלוני (16.4.2008); בע"מ 4699/08 ‏ פלונית נ' פלוני (לא פורסם; 8.7.2008); ע"מ (י-ם) 638/04 ח.ר. נ' ר.ר). השימוש בסעיף 8, לא רק שהוא עלול לשלול זכויות, לפגוע בוודאות המשפטית ולהרבות התדיינויות, הוא גם עשוי לחתור תחת התכלית של משטר איזון משאבים. משטר זה מבוסס על ההנחה רבת העוצמה, כי המאמצים והתרומה של שני בני הזוג לתא המשפחתי הינם שווים. הוא מבקש להימנע, כעניין של תפיסה ערכית, מבדיקה פרטנית ודקדקנית של התנהלות הצדדים לאורך שנות הנישואין ואומדן התרומה המדויקת של כל אחד מהם לרווחת המשפחה . כידוע, בני זוג עשויים לשאת בתפקידים שונים במסגרת הקשר הזוגי והמשפחתי והתפקידים עשויים להשתנות מעת לעת, במהלך שנות החיים המשותפים. יחד עם זאת, בהתאם לתפיסה הערכית של משטר יחסי הממון, ההנחה היא שהתרומה היא שוות ערך במהותה ואין זה ראוי לערוך בדיעבד התחשבנות של ההשקעה שהשקיע כל בן זוג והתשואה הכספית שזו הניבה או של השאלה עד כמה מימש כל בן זוג את פוטנציאל ההשתכרות שלו. התחשבנות והתחקות מעין אלה חותרים תחת תכלית החוק ותפיסתו הערכית.

אכן, שימוש נרחב בסעיף 8 לחוק עשוי לפגוע בתפיסה השוויונית של מוסד הנישואין ולהחליש את ההגנה שביקש המחוקק להעינק לצדדים בפירוק הקשר הזוגי. לכן השימוש בו צריך להעשות במשורה, לא בנקל וכעניין שבשגרה. חזקת החלוקה השוויונית נסתרת רק כאשר מוכח העדר מוחלט של מאמץ משותף ותרומה משותפת. היא נסתרת רק אם אחד מבני הזוג אינו ממלא שום תפקיד במסגרת הקשר הזוגי והמשפחתי, ומתנער מכל אחריות לרווחת המשפחה. רף ההוכחה לעניין זה מוטל על המבקש לסטות מהחלוקה השוויונית והוא גבוה מאוד.

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם