ידועה בציבור

ידועים בציבור הינו מונח משפטי המבקש להסדיר יחסים משפטיים בין שני בני זוג החיים ומנהלים משק בית משותף אך אינם נשואים למרות שהם נתפסים בעיני הציבור כזוג נשוי לכל דבר ועניין.

בסעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965,, תחת הכותרת "מעין צוואה", מצויה ההתייחסות לנושא ידועים בציבור:

" איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

כלומר, הזכות לירושה כאשר בני זוג אינם נשואים זה לזה מושתתת על שלושה יסודות: הם חיו חיי משפחה, במשק בית משותף, ובשעת מותו של אחד לא היה השני נשוי לאדם אחר. קיימים שני פירושים אפשריים. הסעיף משווה למעשה את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים.

הדין מחמיר עם ידועים בציבור בעניין ירושה על פי צוואה: לגביהם נדרשת צוואה מפורשת ולא צוואה משתמעת. כן קבעה הפסיקה שהסכם אחר לא ישמש צוואה או מעין צוואה. כן נקבע שדי שהוכח כי המנוח ובת זוגו חיו חיי משפחה במשק בית משותף, ואין צורך לשלול בצוואה מפורשת או משתמעת אחרת, די בכך כדי להקנות את העיזבון לבת הזוג. יחד עם זאת ככל שיוכח כי בשעת הפטירה בני הזוג היו פרודים בפועל זה מזו אזי מתבטלת זכות הירושה לאלתר.

שאלה חשובה שביהמ"ש התמודד עמה היא כמה זמן בני זוג צריכים לחיות יחד על מנת שייכנסו להגדרת הסעיף הנ"ל . מקובל להשיב על כך כי דרוש זמן ארוך, אם כי בפס"ד היועמ"ש נגד שוקרן נקבע כי די בשלושה חודשים כדי להיכנס להגדרה.

החוק מבדיל בין ידועה בציבור לבין פילגש, ובעוד שבמצב של "ידועה בציבור כאשתו" כיום אין בושה וסטיגמה הרי שבכינוי/מצב "פילגש" ישנו טעם של חוסר מוסריות.

חזקת השיתוף ברכוש:

הפסיקה האזרחית החילה את חזקת השיתוף גם על ידועים בציבור היינו חזקה כי זוג החיים ביחד מתכוונים להיות שותפים בנכסים הנצברים אפילו רק על ידי אחד מהם.

בפרשת ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן קבע השופט ברק בדעת רוב כי מספיק שהטוען לחזקת השיתוף יעלה עובדות המקימות הנחה שכוונתם המשותפת הייתה שיתוף נכסים, כדי שיתהפך נטל הראייה על המשיב, להוכיח שלא הייתה כוונה כזו.

התנאים לתחולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג הם קיום אורח חיים תקין ביניהם ומאמץ משותף של שניהם ברכישת הנכסים, או למצער, בניהול משק הבית המשותף ובגידול הילדים. בהתקיים תנאים אלה עשויה הלכת השיתוף לחול גם על בני זוג החיים ביחד ללא נישואין.

ברע"א 6854/00 היועמ"ש נ' מיכאל זמר ואח' , קבעה כב' השופטת ד' דורנר: "ברי כי ענייני ממון בין בני זוג ידועים בציבור הנם, במהותם, עניינים שבתוך המשפחה. השאלה, המתעוררת היא, אם בגדרי החוק מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם ממון בין השניים, אף אם אין תלויה ועומדת בניהם תובענה, ולחילופין אם הסמכות מוקנית לבית- המשפט אף אם תובענה כאמור עומדת, אך אין בין בני הזוג סכסוך משפטי קונקרטי...

יש להבחין בין דירת מגורים משותפת לבין נכסים עסקיים. בעוד שבין בני זוג נשואים אין תוקף להבחנה כזו הרי שעל הידועים בציבור יש הבחנה כזאת ונטל ההוכחה כבד יותר. לגבי נכסים עסקיים לא די בחזקת השיתוף לבדה.

מזונות ידועה בציבור:

בישראל מזונות בן זוג נקבעו בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) , תשי"ט – 1959 (להלן:"חוק המזונות") , סעיף 2 קובע:" אדם חייב במזונות בן- זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו..." ,זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי, במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים " לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי (ראה סעיף 24לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). על-כן חלות לא רק בזוג נשוי כדת וכדין, אלא גם בידועים בציבור" (שם, בע' 233).בספרות המשפטית ישנם אלו שמקבלים את "ההסכם מכללא" וישנם המתנגדים לו. היום מערכת היחסים בין בני זוג ,גבר ואישה או כל סוג אחר לרבות זוגות חד מיניים מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזים , קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.

בפסק דין תקדימי בזמנו דן בית המשפט העליון בקליפורניה, ארה"ב, בשאלת מזונות וחלוקת רכוש בין "ידועים בציבור" על יסוד "הסכם מכללא" והסעד המתאים בפרשת: 3d 660 (1976) Cal Marvin v. Marvin 18 The courts should enforce contracts between non marital partners, "except to the extend that the contract is explicitly founded on the conduct of meretricious sexual services" (Id at 671) לכן הכלל של חוזה במכללא ה - implied contract חל על הצדדים באותו מקרה. אם לא מדובר בקיום קשר "לשם זנות" בלבד. הרעיון אף תואם את ההלכה היהודית בעניין שאין זוג יהודים מקיימים יחסי אישות לשם "זנות" , ראה: ע"א 235/72 , בירנבאום נ' עזבון יעקוב לוין, פ"ד כז (1) 645.

לאחר מכן אף בימ"ש העליון דן בסוגיה וקבעבע"א 805/82 ורסנו נ' כהן, פ"ד לז(1) 529, בע' 531(להלן: "הלכת ורסנו") כי: "ניתן לבסס את זכותה של אישה למזונותיה, לאחר הפירוד, על הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על פי נסיבותיו של העניין".

בדרך כלל זכות הידועה בציבור הינה משמעותית יותר בזמן ירושה כאשר כל עוד הנפטר לא ערך צוואה השוללת זכות זו של הידועה בציבור היא זוכה במחצית הרכוש של הנפטר דבר שלא פעם מגיע לפתחו של בי המשפט בטענות קשות של ילדי הנפטר הטוענים לחוסר היגיון שאותה אישה לדוגמא שבקושי הם מכירים זוכה למחצית רכוש אביהם בעוד הם זוכים במחצית השניה בלבד.

למען הסר ספק - האמור לעיל חל על גבר ואישה כאחד.

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם