מזונות אישה

אחת מחובותיו המרכזיות של בל יהודי כלפי אשתו הינה כי יישא במזונותיה קרי יפרנס אותה כל עוד הוא נשוי לה וכל עוד אין עילה בדין שתפטור אותו מכך.

למען הסר כל ספק כל הנאמר כאן נוגע אך ורק לשאלת מזונות האישה ולא לשאלת מזונות הילדים של בני הזוג.

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ?

אישה יכולה להגיש את תביעתה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. ברם בעל אשר יקדים את אשתו ויגיש תביעה לגירושין, אליה יכרוך כדין את נושא דמי המזונות של האישה, יחסום בדרך כלל את האפשרות של האישה להגיש תביעתה אל בית המשפט לענייני משפחה. קיימת תפיסה שאינה נכונה בכל המקרים כי לאישה מומלץ, לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למזונותיה, שם הקריטריונים לזכאות גמישים יותר, והסכומים הנפסקים, בדרך כלל, גבוהים יותר ומשכך הבעל נחפז לפנות לבית הדין מתוך עיקרון "מירוץ הסמכויות" אך אין בטוחה כי דווקא בית הדין יטיב עימו.

איך קובעים את גובה דמי המזונות ?

חיוב בעל בתשלום מזונות אישה כולל את כל הצרכים שלה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות החזקת בית, דמי כיס, תרבות ופנאי, נסיעות, החזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו'.

זכות האישה מבוססת כל עיקרון של "עולה עמו ואינה יורדת עמו".משמע גם אם מצבו הכלכלי של הבעל נפגע משום מה עדיין הוא חב לזון את אשתו ברמה טובה שאליה היא הסכינה במחציתו.

ראו בעניין זה: ע"א 508/70 נתוביץ נ' נתוביץ פ"ד כה (י) 608, 609קבע ביהמ"ש העליון כי : " היקף החיוב של מזונות הילדים הוא קטן מהיקף החיוב של מזונות האישה בעיקר בנקודה כדלקמן :במזונות האישה מתחשבים בעושרו, במעמדו החברתי של הבעל ובמעמדה היא, לפי הכלל שהאישה עולה עמו ואינה יורדת עמו, וכן חייב הבעל לכבדה יותר מגופו, ואילו לגבי ילדיו יוצא האב בכך שנותן להם כדי צרכו ההכרחי."

עוד נקבע בע"א 552/87 ורד נ' ורד פ"ד מב (ד) 559הדגיש ביהמ"ש העליון כי : "מזונותיה של אישה גדולים לאין שיעור ממזונותיו של ילד קטין הסיבה לכך היא שחיוב במזונות אישה הינו לפי מעמדה וכבודה, ואילו חיוב במזונות ילדים הינו לפי צרכיהם החיוניים ההכרחיים ומעבר לכך מדין צדקה. ראה גם אבן העזר, סימן ע"ג , סעיף 1.

מכח הנישואין, חיוב הבעל במזונות אשתו שהר י " לקחה חייב לרפואתה " (מסכת כתובות) הדין האישי קבע איפוא את החובה לשאת בכל ההוצאות הרפואיות של האשה, מכל מין וסוג שהוא, וראה: תמ"ש (ת"א) 16981/96 דהאן נ' דהאן, מפי כבוד השופט גייפמן. במסגרת הזכות לקבל הוצאות רפואיות, בתי המשפט פסקו לאשה טיפולי שיניים, וראה: ע"א 8033/96 פלולי נ' פלולי (שם); ע"א 51/78 + 496/78 פלוני נ' פלונית, פ"ד ל"ג (2) 565; בש"א 312/88 חיינה נ' חיינה; תמ"ש (ב"ש) 183/81 כהן נ' כהן.

מועד הפסקת החיוב במזונות אישה:

כאמור בהדר עילה השוללת את מזונות האישה הרי הבעל מחויב בתשלום מזונות אישה כל עוד הם נשואים.

ראו בעניין זה פרשת גלוזמן ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן פ"ד לח (4) 10 5" חובתו של הנתבע לזון את אשתו קיימת עד לגירושין בפועל אף אם הביעה רצונה להתגרש קל וחומר כאשר היא ננטשה על ידי הנתבע.שם נקבע העיקרון, כי הסכמת האישה להתגרש אינה שוללת את זכותה למזונות, וכל עוד בני הזוג נשואים – הבעל חייב במזונותיה. בפרשה זו, הבעל טען, כי אשתו הביעה את הסכמתה בבית הדין להתגרש ועל כן הוא פטור ממזונותיה. בית המשפט דחה את טענתו וקבע : "ההסכמה האמורה אין בה מאומה כל עוד לא מומשה, וכל עוד הצדדים נשואים זה לזה חייב הבעל במזונותיה של האישה".

אישה עובדת:

מקובל כי עם הנישואין הבעל יש לו הזכות לקבל את הכנסות האישה מעבודתה ("מעשה ידיה"). ובתמורה לכך הוא חייב לפרנס אותה . האישה לא חייבת להעביר את הכנסתה אך במקביל הבעל יהיה פטור ממזונותיה אלא אם כן הכנסתה זעומה אזי יהיה חייב להשלים מזונות עד כדי סיפוק צרכיה.

הבעל אינו רשאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד בכדי לפטור עצמו מחובת מזונות. על פי דין תורה, אין חשיבות ליכולת האישה לעבוד, וסירובה לצאת לעבוד לרוב לא יפגע בזכויותיה אלא אם כן היא מפסיקה את עבודתה במזיד ובחוסר תום לב כדי לתבוע מזונות ממנו.

ראו: עא 596/89 לוי חקק נ' לוי חקק פ"ד מה (4) 749): "חובת מזונות של בעל כלפי אשתו מהחובות הבסיסיות, ואם לאישה הכנסות משלה, יהוו אלה "מעשה ידיה" שימסרו לבעלה, ואזי תהא זכאית למזונות ממנו, או תותירם בידה, לצרכיה, ואזי לא יהיה הבעל חב במזונותיה".

העיקרון המשפטי כפי שחזר ונפסק בהלכת פלולי (ע"א 4316/96 פלולי פ"ד נ"ב (1) 394) קובע:

"הסוגיה של פסיקת מזונות לאישה שאינה יוצאת לעבוד לפרנסתה, נדונה לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה. המגמה העולה מהפסיקה לא הייתה תמיד חד משמעית... דומה שבמשך השנים הייתה על העליונה הגישה שלפיה אישה הבוחרת להישאר בביתה ולא לצאת לעבוד, אינה מקפחת את זכותה למזונות. על כך נאמר, אין מאומה בדין המחייב את האישה לצאת לעבוד..."

וכדברי השופטת נתניהו בע"א 687/83 מזור ואח' נ' מזור :" אם היא יוצאת לעבודה ומשתכרת רשאי הבעל לומר לה: צאי, מעשה ידיך במזונותיך, אבל אין הוא זכאי לדרוש ממנה לצאת ולהשתכר על מנת לפטור עצמו ממזונותיה, אפילו עבדה בעבר, אך הפסיקה את עבודתה, זכאית היא לקבל ממנו את מזונותיה במלואם....אין זה משנה אם היתה לה סיבה אובייקטיבית כגון מחלה, להפסיק לעבוד ולהשתכר אם לאו"

על התגברותה של גישה זאת עמדו גם המלומדים פרופ' א' רוזן צבי וד"ר ב' שרשבסקי... כפי שאמר שרשבסקי בספרו הנ"ל: "... אולם אם היא מתנגדת לזה ואינה עובדת כדי להרוויח, היא זכאית למזונותיה המלאים, גם אם היא הייתה יכולה להתפרנס מרווחיה, אילו הייתה עובדת. הבעל אינו יכול להכריחה לעבוד כדי שתתפרנס ממעשה ידיה אם היא אינה רוצה בכך, אף כי יכלה לעבוד ולהתפרנס מזה. הכלל הוא "מזונות עיקר" וכל עוד שאינה מוותרת מרצונה על זכותה זו, אין בידי הבעל לפגוע בזכותה נגד רצונה...".

עילות לשלילת מזונות אישה:

1. בגידה :

אישה אשר בגדה בבעלה ("זנתה תחתיו") מאבדת זכותה לתשלום מזונות מבעלה. אמנם נדרשות ראיות כבדות משקל לקיום בגידה. במקרים רבים, אין די אפילו בהודאת האישה, שכן קיים חשש שמא היא מודה על מנת להתגרש במהירות. בית המשפט לענייני משפחה ידרוש ראיות כבדות משקל על מנת לשלול מזונות, ולא יסתפק בעדותו של עד אחד אפילו לא זה של החוקר הפרטי.

2. אי קיום מצוות הדת:

אישה הגורמת לבעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת, והבעל הזהירה, והיא המשיכה בהתנהגותה, יכול ותישלל ממנה זכאותה למזונות ככל שהבעל מוכיח שהיא עשתה כן במכוון וכל שהוא עצמו אינו רגיל לעבור על הדת. למשל, בעל אשר אוכל בשר חזיר, לא יוכל לטעון כנגד אשתו, שהיא צופה בטלויזיה בשבת. הבעל חייב להוכיח ולשכנע את בית הדין הרבני שהוא אינו יכול לסבול את התנהגותה של האישה , וכי הדבר מהווה פגיעה קשה בחיי הנישואין של בני הזוג. אם התנהגות האישה לא הפריעה לבעל במהלך הנישואין, לא תתקבל טענה זו כאשר היא מועלית רק על רקע תביעת הגירושין.

3. מורדת / סירוב לקיום יחסי אישות :

"מורדת" הינה אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה וזאת ללא כל סיבה מוצדקת ובעיקר זו שעוזבת את הבית . במידה והאישה נשארת בבית אך מסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק כפי שייקבע בבית הדין או בית המשפט ובהתאם לנסיבות הרי עדיין חב הבעל במזונותיה.

4. עזיבת האישה את הבית:

אם האישה עוזבת את הבית, סביר להניח כי זכותה למזונותיה תפגע . אישה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה. שאלת הסיבה המוצדקת, נבחנת בכל מקרה לגופו. אם האישה עוזבת את הבית לדוגמא בשל אלימות הבעל, או בשל יחס משפיל ומבזה מצדו, הוא חייב לשלם מזונותיה חרף עזיבתה. אישה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר אך ככל שלא תוכיח זאת היא תפסיד את מזונותיה. עא 256/65 מילר נ' מילר, פד יט (3) 171 : "אין לה לאשה, כעולה מהראיות עילה לעזיבתה את הבית ולו "קלה כנוצה" .

אישה עגונה- מזונות מדין מעוכבת:

כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו, ניתן לחייבו במזונותיה אף כשהוא עובדת או כאשר קיימת עילה לשלול מזונותיה וזאת מכוח העובדה שהוא מעכב אותה מלהינשא לאחר מה שנקרא מעוכבת מחמתו . הבעל מאבד את זכותו להכנסות האישה, ואינו יכול לקזזן מסכום המזונות המגיעים לה. במקרים מסוימים, ניתן להשיג "מזונות מעוכבת" בסכומים גבוהים ביותר ובאמצעותם להגביר את הלחץ הכלכלי על הבעל עד שיאלץ להתגרש.

סיכום :

מזונות אישה הינו נושא בעל משמעות רבה כאשר פעמים רבות גברים מסרבים לתת גט בעדר חיוב במזונות והם יכולים לדחות את הקץ בתקווה כי האישה תוותר על חלק מזכויותיה בתמורה לגט המיוחל .

סכום המזונות בהתחשב בצרכי האישה , רמת חייבה, יכולת הבעל ונכסיו יכולה לנוע בין אלפי ₪ ועד עשרות אלפי ₪.

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם