פיצויים בין בני זוג

שאלת הפיצויים מבוססת על שאלת הנזק ושאלת הנזק תלויה בשאלת האשם ושאלת האשם תלויה באחריות המושגית של האדם כלפי רעהו ובין לבין הקשר הסיבתי, האשם התורם ועוד סוגיות חשובות.

לא פעם קיים מקום לפסוק אם בן זוג חב לרעהו פיצויבגין התנהגותו כלפיובגין התנהגותו כלפיו

עיקר התביעות בין בני הזוג נוגעות בנושא זה מבוססות על שתי עילות אך לא רק:

א. אלימות.

ב. סרבנות גט.

א- אלימות:

מלבד היות האלימותעבירה פלילית חמורההיא מקימה עילה לתביעה נזיקית העלולה לגרום לחיוב הצד הפוגע בפיצוי עצום לפעמים תלוי בנסיבות ובגובה הנזק.

נשים מהססות לתבוע פיצוי משום מה למעט במקרים חמורים של אלימות וחבל שכך הואיל ותביעות כאלו יכולות להפחיד את הגברים המכים לא פחות מחששם ממאסר בפועל.

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה שקבע סוג של מחירון לאלימות שם חוייב גבר בסך של 20,000 ₪ בגין כל אגרוף וסך של 100,000 ₪ בגין משיכת שיער .

אין כל סכום שיכול לפצות קורבן אלימות במשפחה עלהסבל, ההשפלה והכאבעד כי מיגור התופעה הפך לבעל חשיבות עליונה בקרב בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, ובעניין זה אין מקום למסר סלחני. על תופעת האלימות במשפחה אמר ה שופט לוין בדנ"פ אזואלוס נ' מדינת ישראל דינים עליון נח' 348 כי היא " הפכה למכת מדינה באופן המעורר חלחלה , ונשים מותקפות עד כדי קיפוח חייהן בנופלן קורבן לקנאת בעליהן, לנקמנותם או לגחמותיהם".

אין כל ספק, שיש מקום לעשות שימוש גם בדיני הנזיקין במסר זה, ולחייב מזיק בתשלום פיצויים הולמים וראויים בגין הנזקים שגרם לניזוק. הביטוי לצורך זה בתביעת נזיקין, צריך לבוא במסגרת הענקת פיצוי בגין כאב וסבל.

במקרים בהם קיים אלמנט שלכוונה וזדון,הלכה היא לפסוק פיצויים מוגברים, אשר באים מחד, לבטא את נזקו של הנפגע, ומאידך, את גודל העוולה של המזיק. הדבר שכיח במיוחד במקרים של תקיפת הזולת. במקרים אלה שמים בתי המשפט דגש על האלמנט הנפשי הכרוך במעשה העוולה של המזיק ולעיתים יש בהתנהגותו בכדי לגרום להגדלת הפיצויים.

בתמ"ש (ת"א) 64901/96 פולק נ' פולק תק-מש 83(3)2001 קבע בית המשפט כי :" יש לעשות שימוש בהכרה בפיצויים עונשיים בעוולת התקיפה וליישמה בדיני משפחה כדרך נוספת להתמודדות עם תופעת האלימות".

בבע"מ 595/04 פלונית נ' אלמונית קבע בית המשפט כי יש לנהוג בזהירות בפסיקת פיצויים עונשיים, אך מצא טעם בפסיקת פיצויים מוגברים, בנסיבות מיוחדות.

ב- סרבנות גט:

כאשר גבר מחוייב בפסק דין של בית דין רבני לתת גט לאשתו או כאשר אישה מחויבת לקבל גט מבעלה , המסרב חב בפיצוי בעודו מפר החלטה שיפוטית .הפיצוי במקרה זה הינו בגין הסבל ועוגמת הנפש אובדן הסיכוי להינשא מחדש לאחר שנים של עגינות . הפיצוי יכול לנוע בין עשרות אלפי ₪ ועד מאות אלפי ₪ לפי הנסיבות.

כב' השופטת עדנה ארבל קבעה בבג"צ 2123/08 גבריאל אבקסיס נ' יפה כהן אבקסיס כי:

"תופעות סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא. זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה... בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים את עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה- להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית". (לעניין ביסוס הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני נקבע כדלקמן: "הפיצוי יתבסס על הערכת מידתה של הפגיעה ברגשותיו של היחיד, על רקע נסיבות העניין. נוכח מהותה של הפגיעה בזכויות מסוג זה, לא ניתן לצפות להוכחה מדויקת של הנזק כדוגמת ההוכחה שנדרשת בהתייחס לנזקים התוצאתיים – הפיזיים או הכלכליים"(ד. ברק ארז, עוולות חוקתיות, 276, 277). (תמ"ש (ירושלים) 18551/00, ק.ס. נ' ק.מ

היקפם של הנזקים הלא ממוניים, הורחבו בביהמ"ש, עם הקביעה כי אף פגיעה באנטומיה של אדם כראש נזק מזכה בפיצוי: "... יש לראות גם בפגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאוטונומיה, הטבועה בביצוע פרוצדורה רפואית בגופו שלא בהסכמתו המודעת, משום נזק בר פיצוי בדיני הנזיקין, הפגיעה, שלא כדין, ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אדם, והיא נכנסת לגדר, הגדרת "נזק" האמורה. זאת, בין שנראה בה משום פגיעה ב"נוחותו" של אדם, ובין שנראה בה משום "אבדן או חיסור כיוצאים באלה", כלשון הגדרת נזק בסעיף 2 לפקודה. אכן, עמדנו על מרכזיותה של הזכות לאוטונומיה בעיצוב זהותו וגורלו של האדם בחברה בה אנו חיים. ראינו את חשיבותה של זכות זו ליכולתו לחיות כפרט חושב ועצמאי. מתבקשת המסקנה כי זכות זו היא חלק חיוני, בלתי נפרד, באינטרס של אדם "בנפשו, בנוחותו ובאושרו (עניין גורדון הנ"ל בעמ' 142), אשר הפגיעה בו עשויה לזכותו בפיצויי נזיקין ...." (ע"א 2781/93 - מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה .תק-על 99(3), 574.

כב' הש' טובה שטרסברג בעניין נחמני: "...בעקרון, האוטונומיה להקמת משפחה, לתכנון משפחה, ולהולדת ילדים היא תחום של צנעת הפרט. חירותו של אדם כוללת את חירות ההחלטה העצמאית בעניני נישואין, גירושין, הולדה, ובכל נושא אחר מתחום צינעת הפרט והאוטונומיה של הפרט...." (ע"א 5587/93 - דניאל נחמני נ' רותי נחמני ו-2 אח' . פ"ד נ(4), 661 ,עמ' )706-707.

גם כב' הש' בנציון גרינברגר כתב בתמ"ש (ירושלים) 3950/00 פלונית נ' פלוני ואח', תק-מש 2001 (1) 124.על נזקיה של המסורבת גט , בין השאר, כי – "הפגיעה באוטונומיה של האישה, שהינה פועל יוצא מעיגונה ע"י בעלה, הינה לדעתי נזק בר פיצוי לפי פקודת הנזיקין" וכן: "זכותה של אישה לקבוע לעצמה מתי ברצונה לנתק קשרי נישואין ומתי ברצונה להתחתן מחדש. רצונה 'לכתוב את סיפור חייה כרצונה ועל פי בחירתה' הינו זכות יסוד אשר ודאי תמצא את מקומה בזכות המסגרת האמורה. שאיפתה של האישה הרוצה בגירושין להגשים את הווייתה האישית כאדם חופשי הקובע את גורלו, ראויה לכל הגנה כחלק בלתי נפרד מכבודה כאדם..." (

בע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113נקבע כי כיום מוענקת הגנה גם לאינטרסים בלתי מוחשיים רבים כגון כאב וסבל: "פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד - גם אם אין להם כל ביטוי פיזי, וגם אם אין הם מתלווים לפגיעה פיזית כלשהי - עשויים להוות נזק בר פיצוי בנזיקין" .

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם