מזונות ילדים

עד ליום 19/7/17 דיני המוזנות בישראל נפסקו על פי הדין האישי של ההורים כך שלפי הדין העברי חויב האב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15 באופן כמעט אבסולוטי הם שהאמא השתכרה וגם במקרים של משמורת משותפת אם כי בהתחשבות מסוימת בגובה דמי המזונות . עת אז האבות במרבית המקרים התלוננו וזעקו מחוסר השוויון לדידם והנה זעקתם נשמעה ובית המשפט העליון בהלכת בע"מ 919/15 משנה סדרי עולם וקובע כי חובתו של האב במזונות ילדיו באופן אבסולוטי תהיה עד גיל 6 בלבד ואילו מגיל זה ואילך החבות מוטלת על שני ההורים בהתחשב בשני פרמטרים עיקריים הכנסות של שני ההורים ויכולתם הכלכלית מחד והסדרי השהות של הילדים אצל שניהם , כך שבמקרה וההורים משתכרים באופן זהה כמעט וככל שהסדרי הראיה הם גם שווים כמעט אזי האב לא יחוב במוזנות ילדיו מעל גיל 6 אלא יחלוק באופן ישיר עם האם בהוצאות החינוך הבריאות הביגוד וכו' ( הוצאות שאינן תלויי שהות) ואילו כל אחד מההורים ידאג ליתר הוצאות הקטינות כשהם במשמורתו ( הוצאות תלויי שהות) . במקרים בהם הכנסות ההורים סבירות אזי הדבר נשמע סברי וגם לא פוגע בקטינים, ברם כשכנסות ההורים נמוכות ממילא הדבר עלול מאד לפגוע בקטינים ורווחתם בעוד לא יהיה קל לשני ההורים לקיים בית אב המתאים לצרכי הקטינים במקום בית מרכזי אחד בתמורה לתשלום מזונות מהורה אחד לשני. בכל מקרה הלכה זו הפכה את עולם המזונות מהיסוד ופרשנויות רבות ניתנו אצל כל שופט ושופט וקשה עד מאד כיום לדעת מה יעלה בגורל של כל תיק המגיע לפתחו של בית המשפט בשאלה זו. כמובן מזונות קטינים מתחת לגיל 6 נותרו כפי שהיו קרי על שכמו של האב אלא שגם בהקשר זה קיימת התחשבות באב ככל שהקטינים עמו במשמורת משותפת וגם אם אינו זוכה לפטור מלא בדומה לגיל 6 ומעלה , בהחלטה שסכום המוזנות פוחת משמעותית גם מתחת לגיל 6.

בפסק דין מאד ממצה ומקיף בתמ"ש 46640-01-15 המתייחס לתחולתה של ההלכה החדשנית בבע"מ 919/15 מתח כב' השופט זגורי סגן הנשיא מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ביקורת קשה על ב"כ הצדדים שלא השכילו לסכם ברוח הפסיקה החדשה ונאחזו בדברי הפסיקה הישנה ואף ציין כי יש בכך משום הפרת כללי האתיקה ומצא את עצמו מחויב כמובן לפסוק לפי ההלכה החדשה גם חרף העדר התייחסות לכך מב"כ הצדדים בהיותה הלכה מחייבת .

וכך קבע בית המשפט שם :

"למרבה הצער, אף אחת מבאות כוח הצדדים ( הגם ששתיהן מתמחות בענייני משפחה) לא טרחה להתייחס (ולו ברמז) לתחולת ההלכה שנקבעה בבע"מ 15/919 פלוני נ' פלונית מיום 17/7/19 להלן "בע"מ 15/919 ) וסיכומי הצדדים וטענותיהם התייחסו לפרשנות הדין האישי קודם אותה הלכה. כפי שניווכח, יישום ההלכה על ענייננו יראה, כי לא היה כל מקום לקיים ישיבת ההוכחות ולהתעקש (מצד האם) על פסיקת הסכומים האמורים בתצהירה ובסיכומיה וכי נכון היה להגיע להבנות על בסיס הצעות מספר של בית המשפט שהובאו בפני הצדדים במהלך ההתדיינות ויכולות היו לחסוך בזבוז זמן שיפוטי יקר."

"בטרם החלת ההלכה על ענייננו אסביר מדוע היא חלה, הגם שניתנה לאחר שהוגשה התביעה שבפניי, הגם שלא מדובר במקרה שבפניי על משמורת משותפת וחרף העובדה שילדה אחת היא מתחת לגיל 6 שנים ואף אחת מב"כ הצדדים לא טענה לתחולתה. ראשית, יש להתייחס לשגיאת ב"כ הצדדים בפרשנות הדין עת התייחסו לו כפי שהיה ערב בע"מ 919/15 .התייחסות ופרשנות זו של הדין אינה רלבנטית או נכונה עוד; בית המשפט מחוייב לעשות משפט צדק ודין אמת עם הצדדים."

"משכך, אין בעובדה שמי מהצדדים או שניהם שוגה לא מיישם או מתעלם מהלכה פסוקה(חדשה) כדי להביא לכך שבית המשפט יתעלם ממנה. בית המשפט מחוייב לתקדים מחייב שנקבע על ידי בית המשפט העליון מכוח הוראות סעיף 20(ב( לחוק יסוד : השפיטה (ס"ח תשמ"ד 1110 ) ועל כן, אין הוא בר חורין להתעלם מקיומה של ההלכה החדשה שניתנה בבע"מ 919/15 גם אם הצדדים או באי כוחם לא טוענים לתחולתה. כלל 34 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין קובע את החובה לא להטעות את בית המשפט (לא הטעיה עובדתית וגם לא משפטית). רוצה לומר, כי קיימת חובה אתית על עורכי הדין להביא בפני בית המשפט את האסמכתאות הרלבנטיות הנכונות והמחייבות ואשר עומדות בתוקף (ראה דר' לימור זר גוטמן "חובת עורך הדין לא להטעות 35 בית משפט לענייני משפחה .מתוך אתר בית המשפט" עיוני משפט כד)2( )תשס"א( 413 ,בעמ' 432 ).כל ההלכות הנזכרות בסיכומי התובעת לעניין החבות המוחלטת החלה על האב ביחס למזונות מעל גיל 6 אינן נכונות עוד. היה ראוי לכל הפחות לסייגן או לציין את בע"מ 919/15 ולטעון מדוע אינו חל ככל שסבורה התובעת או ב"כ שאינו חל".

"בע"מ 919/15 הוא דוגמא ניצחת נוספת לאופן שבו בית המשפט מגשר בין חברה לבין מציאות, בין חוק לבין צרכים חברתיים משתנים וערכים אוניברסליים כגון שוויון. שנים על גבי שנים ניתנים בבתי המשפט לענייני משפחה אינספור פסקי דין והחלטות המנסים למצוא כל דרך יצירתית וחוקית לפרש את הדין האישי (העברי) המפלה אבות לרעה בדיני מזונות)ראו למשל פסק דיני בתמ"ש )נצ'( 13-05-35921 ש.ל.ג., מ.ג. ) ניתן ביום 15/2/1 ופורסם במאגרים (ולא אחת דרכן של הערכאות הדיוניות נבלמה במעלה הערעור, עוד בבתי המשפט המחוזיים ולכל היותר "בחניון חיפה" ) ההלכה הידועה מכוחה נהוג שלא להתערב בגלגול שלישי במסגרת הליכי ערעור – ר"ע 82/103 חניון חיפה נ' מצת אור הדר חיפה, פ"ד לו)3 )13.. . 1982( 123 15 27"לטעמי, בע"מ 9191/15 משנה סדרי עולם בדיני מזונות בין יהודים."

"שוב אין מדובר על חבות מוחלטת של האב בצרכים הכרחיים של הילדים עד גיל 15 שנים ורק אז חבות שוויונית בין הצדדים מדין צדקה. שוב אין הבחנה בין מעגלי צרכים (מעגל צרכים הכרחיים שבהם חב האב לבדו ומעגל צרכים מדין צדקה שבהם חבים הצדדים לפי יחס הכנסות פנויות). אלא שבצד "השורה התחתונה" של פסק הדין, החידוש המבורך בדמות השוואת החובה העקרונית של שני ההורים (היהודים) לשאת במזונות ילדיהם מעל גיל 6 , בע"מ 15/919 גם נשא בצדו לא מעט סימני שאלה ואף מבוכה באשר לדרכי יישומו הלכה למעשה....."על כן המהלך השיפוטי שעל בית המשפט לנקוט בו בפסיקת מזונות בעקבות בע"מ 15/919 יהיה כדלהלן (ראה דברי כב' השופט שאול שוחט בעמ"ש )ת"א( 16-10-14612 פ.ב. נ' א.ב. :( במאגרים פורסם 20/12/17 ):

א. הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד )צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים ) . ב. היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבודה) .
ג. קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.
ד. חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם. (חשוב לומר, כי מספר פסקי דין של ערכאות דיוניות ניתנו מאז בע"מ 919//15 ומכולם עולה, כי ההלכה התקדימית שנקבעה בו חלה גם במקרה בו המשמורת אינה משותפת .

והנה בשורה של פסקי דין נוספים ולמען הסר ספק בשאלת תחולת ההלכה גם במקרה שהמשמורת אינה משותפת ראה עמ"ש (ת"א) 33549-04-16 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2.11.17)) שם קבע כב' השופט שנלר: "מעת שבית המשפט קבע את השינוי בתפיסה העקרונית, אודות מקור החיוב של המזונות לאחר גיל 6, סבורני כי יש להחיל את העיקרון בכל מקרה בו דנים אנו בשאלת מזונות ילד מעל גיל 6"(ראו גם: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. [פורסם בנבו] (20.12.17) פסקה 7).

וללמדך על השפעת הפסיקה החדשה בהיקף נרחב למען השוויון ראה תלה"מ 55934-03-17 תלה"מ 55844-03-17 פלוני נ' אלמונית בפסק דין מעניין מפיו של כב' השופט יורם שקד נקבע כי אף חובתו של האב במזונות ילדיו מתחת לגיל 6 אין משמעה חיוב בתשלום לאם דווקא, אלא חיוב לשאת במזונות כולל באופן ישיר וזאת בכדי להתחשב בהוצאות שמוציא האב על ילדיו בזמן שהותם עמו גם מתחת לגיל 6 שנקבע כסף החבות הבלעדית על פי בע"מ 9191/15 ומקל וחומר מעל 6 ברוח הפסיקה .

ועוד בתמ"ש 21810-06-10 הורה כב' השופט שקד על הפחתת דמי מזונות זמניים שנפסקו בסך 7000 ₪ לכדי 1500 ₪ בהתחשב בהלכה החדשה וקיום מצוותיה במצב של משמורת משותפת, שם אגב הושמעה הטענה לאי תחולת ההלכה בשל העובדה כי התביעה הוגשה עובר לה ולכך השיב כב' השופט:"לפיכך, אין סביר בעיני כי, חרף פסק הדין וההלכה החדשה שיצאה מבית המשפט העליון, פסק דיני זה יתעלם מכל זאת ויחיל פרשנות לדין האישי שאבד עליה הכלח.

עוד נאמר :"השינוי באופן פסיקת מזונותיהם של קטינים, בעקבות בע"מ 919/15 בהכרח, שואב אליו שינוי כלל מערכתי, בדיני המשפחה בישראל, באופן בו הנרטיב נדרש להשתנות" מדבריה של כב' השופטת מירה רום פלאי בתמ"ש 48528-04-15 שהפחתיה דמי מזונות בהם חויב אב מסך של 2400 ₪ לכדי סך של 240 ₪ וכדי לא להטעות את בית המשפט חלילה שם המשמורת הייתה מלאה עם פער קטן בהכנסות לטובת האב.

בית המשפט או בית הדין :

הפלא והפלא במשך שנים לכל יודע הדבר האבות נהרו לבית הדין הרבני וקיוו כי הוא זה שיכריע בשאלת גובה המזונות ואילו האמהות אצו רצו לבית המשפט לענייני משפחה ומשם התפתחה לו "מירוץ הסמכויות " . אלא שכיום עם ההלכה החדשה כנ"ל ממנה בתי הדין הרבניים לא ממש מתלהבים בלשון המעטה בעוד שופט העליון הלכה למעשה עשו פרשנות של הדין העברי כפי שהם סבורים דבר שהדיינים לאו בהחלט מסכימים עמו והנה בפועל דמי המזונות שבבית המשפט כיום יכולים להיות אפסיים עדיין בבית הדין הרבני קיים סיכוי לחיוב ואף לא נמוך והחלה נהירה הפוכה בפועל של האמהות לבתי הדין ושל האבות לבתי המשפט.

כאן המקום לציין כפי המפורט בפסק הדין המצורף בקישור לעיל כי לא ניתן לכרוך תביעת מזונות בתביעה לגירושין לבית הדין הרבני וכל עוד הדיון במזונות ילדים לא יהיה בהסכמה ברבני אזי הסמכות נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה.

הסכם בין הורים – לא מחייב הקטינים:

כאשר הורים מגיעים להסכם גירושין במסגרתו הם מסדירים גם את שאלת מזונות הילדים מתעוררת השאלה האם ההסכם מחייב גם את הקטינים ? התשובה כרוכה בעובדות המקרה האם קדמו הליכים לפני ההסכם והאם נפסקו מזונות על ידי בית המשפט או לאו ?

כאשר מדובר בתובענה ראשונה של קטינים העותרים למזונותיהם במסגרת תביעה עצמאית זו שהוגשה בשמם על ידי האם, בהתאם לע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 158, אין להזדקק למה שהיה נהוג בין הצדדים בהתאם לכל הסכם שהיה בתוקף. יש לבחון מחדש מהם הצרכים של הקטינים, אשר אינם כבולים להסכם זה הגם כאשר קיבל הוא תוקף של פסק דין כשאושר בבית המשפט לענייני משפחה (ראה: בע"מ 7916/03 פלונית נ' פלוני, נט (5) 183, 189). בתוך כך, לא מן הנמנע ואף אך טבעי שמימון צרכי הקטינים ואספקתם יהיו שונים מאשר נהגו ביניהם הצדדים עד היום.

ראה בעניין זה גםע"א 411/76 אורית שר נ' מיכאל שר לב(1)449שם נאמר כי : " כאשר ההורים מתדיינים בינם לבין עצמם בעניין גירושין ומגיעים לידי הסכם המפרט את הפתרון המוסכם לבעיות הכרוכות בגירושין ,ובכלל זה מזונות הילדים , אין בעניין המזונות כדי לחייב את הילד ..הקטין רשאי לתבוע את מזונותיו בין על ידי הגשת תביעה אשר תתבר בו זמנית עם תביעת ההורים או בנפרד , לאחר תום ההליכים המשפטיים שההורים צדדים להם " ."מאחר והאינטרס של הקטינה דנא לא זכה לדיון , לבחינה ולבדיקה עניינים ויסודיים בנפרד מעניין ההורים , במשפט שבו אושר הסכם הגירושין , רשאית המערערת להעלות עתה דרישתה לדיון " .

ראה גםבג"צ 2898/03 פלוניתשם נאמר: "הלכה פסוקה היא ככלל ,קטינים אינם כבולים לתוכן הסכמים שנערכו בעניינם במסגרת הליך גירושין בין ההורים ...מטעם זה נפסק כי הסכם גירושין בין הורים שאושר וקיבל תוקף של פס"ד יחייב את הקטינים , רק כאשר , וברמה הדיונית עניינים של הקטינים נבחן לגופו כעניין עצמאי ונפרד מיתר סוגיות הגירושין , וברמה המהותית שוכנעה הערכאה המוסכמת כי ההסכם בין ההורים משרת את טובת הקטין".

יחד עם זאת בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ובמקרים בהם יווכח בית המשפט כי דמי המזונות שסוכמו סבירים הם לא ייטה להתערב בכך ולא ישנה אותם חרף האמור לעיל.

גביית מזונות :

עם מתן החלטה למזונות זמניים או עם מתן פסק דין סופי למזונות קבועים מתעוררת השאלה איך לגבות את הסכום מהאבא ?
ובכן שתי דרכי גביה קיימים בדין : האחת בהליכי הוצל"פ והשניה במקרים המתאימים באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
הביטוח הלאומי משלם את המזונות לאם במקום האב והוא פועל לגבייתם בשם האם מהאב בחזרה. אמנם לא בכל מקרה זכאית האם לגביה אלא שהדבר תלוי במגבלות החוק לרבות הכנסות האם וגובה דמי המזונות כך שבדרך כלל אם המשתכרת היטב למחייתה לא תזכה לסיוע זה.
במקרה ואינך זכאית לגביה דרך הביטוח הלאומי הדרך פתוחה לגביה בלשכת ההוצל"פ שם ניתן להיטל עיקול על כספי האבא לרבות משכורתו ואף ניתן לבקש מאסר בפועל.
בעניין זה חשוב לציין כי אב המקבל קצבת נכות או פנסיה אשר בדרך כלל לא ניתן לעקל , לא יהיה חסין מגביית מזונות וניתן יהיה לעקל ממש את כל הגמלה שהוא מקבל על מנת לגבות את המזונות.

סיכום :

נושא מזונות הילדים נמצא בלב הסכסוך המשפטי כאשר ברור מאליו שהאישה תשאף לקבל כמה שיותר והבעל יבקש לשלם כמה שפחות . בית המשפט יפסוק על פי הנסיבות ולמרות האמור לעיל אין כל בטוחה לדעת איה סכום יתקבל בסוף ההליכים ולפעמים עדיף להגיע לפשרה .

פגישת ייעוץ

04-6925187

077-9251870

טלפון נייד מזכירות המשרד: 053-2257044

04-6925708

hamam@hamam-law.co.il

המאם חליחל ג׳ורנו אוחנה ושות׳

סניף ראשי - צפת: ת.ד. 1028 רח' ירושלים 129

סניף עפולה: הרב לוין 13

סניף טבריה: בניין המילניום

סניף קרית שמונה: מרכז מסחרי


נשמח לענות לך בהקדם