איזון משאבים וחוק הירושה

הבן נגד האמא – מי יורש את הבית ?

הקדמה:

חוק הירושה קובע כי עם פטירתו של בן הזוג, יורשת אשתו מחצית מרכושו ( עיזבונו ), ואילו המחצית השניה יורשים ילדי הצדדים .

ככל שאדם מעוניין לשנות מהמתווה הנ"ל מכל סיבה, הוא יכול לערוך צוואה ולפיה יקבע כיצד יחולק רכושו, ושלא על פי החוק כנ"ל.

כמובן אדם יכול להוריש בצוואה רק מה ששייך לו וכאשר עסקינן בבני זוג לא תמיד במציאות כל נכס משותף רשום על שם שניהם, אלא רק על שם אחד מהם, והשאלה האם יש בכך  כדי לפגוע בזכויות בן הזוג השני הלא רשום ?

התשובה היא שלילית . זכויות של בן או בת זוג מכח חוק יחסי ממון מוגנות בדין וצוואה אינה גוברת על הוראות החוק .

כמובן ניתן להתנגד לצוואה בפני עצמה אך לא תמיד קל לבטל צוואה בהעדר ראיות ברורות כי נפל בה פגם בהתאם להוראות חוק הירושה, אך הדרך לברר מהו הרכוש הכלול בעיזבונו של אדם אף אם הצוואה תקינה וכשרה, היא דרך הגשת תביעה לקביעת היקף העיזבון ומתן פסק דין המגדיר מהן זכויותיו של מי שנותר בחיים לאו דווקא כיורש/ת אלא כבן/ת זוג ובהעדר קיום הליך שכזה קיים סיכון לאובדן מלוא הרכוש.

יוער כי ישנם מקרים בהם בן זוג מעביר כבר בחייו ולא רק דרך צוואה רכוש זה או אחר למי מילדיו מבלי לקבל הסכמת בת הזוג השותפה למעשה במחצית הזכויות שהועברו מקרים הנפוצים בכפרים או יישובים מסוימים . גם במקרה מעין זה ניתן להגיש תביעה מתאימה לביטול העברת הזכויות שהוברחו הלכה למעשה בניגוד לרצון האלמנה.

והנה המקרה הלא נעים של השבוע :

אברהם ז"ל הלך לעולמו בגיל 85 והותיר אחריו אלמנתו גלינה בת השמונים . לצדדים חמישה ילדים משותפים ביניהם הבן מוטי בשנות הארבעים בחייו.

חייהם המשותפים של אברהם וגלינה לא תמיד היו "גן של שושנים" אמנם הם ידעו להתגבר על המכשולים שהיו בדרכם, וחיו יחדיו תחת קורת גג אחת .

אותה קורת גג מצטבר שהיא בית מגורים הרשום אך ורק על שמו של אברהם, למרות שנבנה על קרקע שהוא קיבל בעבר הרחוק מסבו וזאת במהלך נישואי הצדדים.

לאחר פטירתו של אברהם, נחפז מוטי ללא בושת פנים להגיש בקשה לצו קיום צוואה של אביו המנוח אשר מצטבר כי הוריש לו את כל רכושו כולל הבית בו מתגוררת אמו הקשישה.

בשיא חוצפתו ביקש מוטי לפנות את אמו מהבית בטענה כי הוא מעוניין למכור אותו וזאת לכיסוי חובות בהם היה שקוע !!!

גלינה ההמומה פנתה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת וביקשה להצהיר כי מחצית מהזכויות בבית שייכות לה מכח "הלכת השיתוף" למרות שהבית אינו רשום על שמה, ועל כן המנוח לטענתה לא יכול היה להוריש את הבית לבנם בהתעלם מהזכויות שלה.

גלינה סיפרה בלב כבד בפני כב' השופטת רונית גורביץ כי היא עבדה כל ימי חייה ואת כל כספה הכניסה למשק הבית המשותף כולל שיפוץ והרחבת הבית באופן מסיבי, ואילו מוטי טען מנגד כי הבית שייך לאביו בלבד אותו קיבל מסבו, וכי אמו משקרת ושהיא חסכה את כספיה בנפרד ולא הייתה שותפות לדידו בינה לבין אביו המנוח !!!!

כב' השופטת קיבלה את טענת האם עליה חזרה כל הזמן בבכי ועצב רב כי "הכל היה של שנינו" וזאת למרות שמצטבר כי בני הזוג לא ניהלו חשבון בנק משותף וקבעה כי בני הזוג ראו בנכס בו נמצאת דירתם כמקשה אחת משותפת לשניהן אף אם נרשם על שם המנוח בלבד והם שיפצו והרחיבו אותו מכספים משותפים ועל כן הוא משותף בחלקים שווים , משמע המנוח לא היה יכול להוריש את חלקה היחסי של אשתו בנכס לבנו.

בית המשפט בסופו של יום קיבל את התביעה וקבע כי  האם זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים ועל כן המנוח לא יכול היה להוריש את כולו לבנו מוטי הסורר אשר בצדק אף  חויב לשלם לאמו הקשישה הוצאות משפט בסך של 40,000 ₪ .

מחפשים עורך דין ירושה וצוואות מומלץ?

עורך דין המאם חליחל , עורך דין מומחה ירושה וצוואות  ,עורך דין מומלץ ירושה וצוואות בצפון עם ניסיון רב שנים בתחום  שידאג לתת לכם מענה מקיף למימוש מלוא הזכויות שלכם לפי החוק  .

להמלצות עלינו בעיתון תלחצו כאן