הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית חוקק בארץ בשנת 1998, וחולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא או במקומות עבודה בהם הגברים "תפסו פיקוד" , נורמות התנהגות שוביניסטיות פסולות, שכללו הערות מיניות כלפי נשים ואף כפיית מגע בניגוד לרצונן .

החוק עורר ועדיין מעורר בארץ הדים רבים, וישנם רבים, בייחוד גברים, הכופרים בנחיצותו ומלגלגים על תוכנו.

לפי מחקרים סטטיסטיים שנערכו בארץ, שליש עד מחצית מהנשים הוטרדו מינית, בין אם מילולית ובין אם פיזית. אין ספק שמדובר בתופעה חמורה שיש למגרה.

מהי הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע מהי הטרדה מינית .

מה עושים נגד המטריד?

במקרה שבו אירעה הטרדה מינית, קיימות מספר דרכי פעולה נגד המטריד, וביניהן:

1. הגשת תלונה במשטרה – הטרדה מינית הינה עבירה פלילית, והעונש המקסימאלי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית הוא 4 שנות מאסר.
2. הגשת תביעה כספית נגד המטריד – הנפגע/ת יכולים להגיש תביעה נגד המטריד (וגם נגד המעביד). אפשר לתבוע עד 50,000 ש"ח.

ללא הוכחת נזק. לתביעה אפשר להוסיף פיצוי על נזקים כמו הפסד השתכרות, נזק נפשי וכיוצ"ב.

בדרך כלל, המטריד הינו גבר והמוטרדת הינה אישה אך יתכן והמצב יהיה הפוך כמובן.

הטרדה במקום העבודה:

החוק מתייחס בחומרה יתרה לכל ניסיון לפגוע באדם בשל תלונה או תביעה שהגיש על הטרדה מינית שסבל. החוק אוסר פגיעה כזו, המכונה בחוק "התנכלות". ההיגיון בבסיס האיסור הינו כמובן עידוד תלונות כנגד מעשי הטרדה מינית, והפגת חששות מצד מתלוננים כי יאונה להם.

החוק מגדיר הטרדה מינית והתנכלות כעבירות פליליות שעונש מאסר בצידן, ובנוסף לכך – כעוולות אזרחיות, אשר ניתן לתבוע פיצויים בגינם.

החוק מטיל חובה על מעביד לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ע"י עובדו או כל אדם הממונה מטעמו, ולשם כך מחויב מעביד לקבוע במקום העבודה מנגנון יעיל להגשת ובירור תלונות בגין הטרדה מינית או התנכלות, ולטפל ביעילות במקרים כאמור.

למרות שקיימות עבירות קשות יותר בתחום זה בחוק העונשין כגון אונס בתי המשפט מחמירים לאחרונה עם עבירות של הטרדה מינית במיוחד אלו הבולטות ולא כאלו שקרובות לחיזור כושל מאש הטרדה ממשית.