מינוי בן ממשיך על פי צוואה

בן ממשיך וצוואה

בן ממשיך הוא מונח מעולם האגודות השיתופיות המסדיר את מעמדו של חבר אגודה ביישוב חקלאי ביישראל , כאשר למונח יש שני היבטים האחד פורמאלי לצרכי יחסו עם האגודה עצמה בה הוא מתגורר, והשני הוא משפטי המסדיר את מעמדו כמי שאמחור להיות בר הרשות במשק של הוריו לאחר פטירתם .

איך ממנים בן ממשיך במשק חקלאי ?

למעשה הליך המינוי של הבן הממשיך בחיי ההורים או אחד מהם , מורכב בעיקר מחתימת ההורים של אותו בן ממשיך וחתימתו על מסמכים מתאימים עליהם חותמת האגודה השיתופית שהיא למעשה המושב בו נמצא המשק המאשר את קבלתו כחבר ומשם המסמכים עוברים לסוכנות היהודית לשם קבלת הסכמתה וזו מעבירה את המסכמים לאישור מנהל מקרקעי ישראל שהוא למעשה "הבעלים" של המשק בפועל על פי הסכם הנקרא הסכם המשבצת.

מתי מקבל הבן הממשיך את המשק?

מינוי בן ממשיך בחיי ההורים או אחד מהם , אין משמעו כי הוא הופך במיידי ל"בעלים" של המשק אלא שהוא בבוא העת לאחר פטירת שני ההורים זוכה להיות בר הרשות במשק של הוריו על פי אותו מינוי שאגב כך לא ניתן לבטלו ללא הסכמת הבן הממשיך עצמו .

האם בן ממשיך יכול לבנות על נחלת ההורים ?

כן בוודאי בן ממשיך בהסכמת הוריו יכול לא רק לבנות על שטח הנחלה כמובן רק באישור והסכמת הגורמים המיישבים בעיקר מנהל מקרקעי ישארל, והוא אף רשאי לקבל משכנתא לבניית הבית כפוף לחתימת ההורים על משכון בהתאם מול הבנק.

האם אפשר למנות בן ממשיך בצוואה ?

נהוג לטעון כי משק חקלאי אינו חלק מעיזבונו של האדם שהולך לעולמו היות ואין לו זכויות בעלות בקרקע למעט רשות להחזיק בו והכל באישור הגורמים המיישבים , ועל כן בעבר לא היה ניתן בכלל להוריש את המשק באמצעות צוואה, אלא שגישה זו השתנתה בשנים האחרונות לפי פסיקת בתי המשפט שקבעה כי עצם העובדה כי הורשת המשק לאדם אחד למשל מילדי ההורים , הלכה למעשה כמוהה כמינוי בן ממשיך לכל דבר ועניין ואותו יורש מקבל את המשק לרשותו.

האם בן ממשיך מקבל כל המשק על כל הכלול בו ?

בעיקרון כן למעט מכסה בה מחזיק בר הרשות כמו מכסת ביצים מכספת עופות או מכסת חלב הנחשבים כחלק נפרד מהמשק ונכס עצמאי שאם לא נאמר במפורש כי הוא עובר לבן הממשיך בין השאר בצוואה , אזי אותה מכסה מחלוקת בין כלל היורשים על פי החוק, דברים אלו נקבעו בהלכה הידועה בשם "הלכת עמרם" הקובעת כי :

"בבחינת טענות המבקשים לגופן גם לא מצאתי שנפלה טעות מהותית בפסק דין קמא. באשר לטענתם כי יש לסייג את עבירות הזכות במכסת הביצים כאמצעי ייצור במשק עת קיים מינוי של בן ממשיך מפאת שלמות המשק להבדיל מהעברתה במכר לצד שלישי, איני מוצא בה עילה להתערב בפסק הדין קמא. בית המשפט המחוזי נדרש לטענה זו מפורשות ודחה אותה באמצעות הבחנה בין המשק עצמו לבין מכסת הביצים, בעוד שהמשק הוא הקרקע המוחכרת למתיישב, המכסה היא סוג אחד בלבד מתוך כלל אמצעי הייצור שיכולים לפרנס את המשק. הבחנה זו מקובלת עליי. יתר על כן, המבקשים לא הצביעו על עיגון בדין להגבלה הנטענת על – ידם על עבירות הזכות במכסת הביצים דווקא במקרה של מינוי בן ממשיך. אין חולק בין הצדדים כי מכסת הביצים היא מכסה אישית שניתנת לחבר אגודה בשל היותו כזה. סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול שעניינו העברת מכסות קובע כי מכסה אישית ניתנת להעברה בין בעל מכסה אישית אחד למשנהו. מכאן אתה למד כי המכסה ניתנת להעברה, על אף אופייה האישי.  המגבלה על העברת המכסה בסעיף 2א לחוק הגליל אליה התייחס בית משפט קמא- הגם שהמשיב טוען לפרשנות שונה של הסעיף – עוסקת בשאלה למי ניתן להעביר את המכסה. מכל מקום, היא אינה שוללת את יכולת העברת המכסה באמצעות הורשה או ירושה. מסקנה זו, לפיה לא נמצא בדין איסור מיוחד על העברת המכסה בנפרד מהנחלה במקרה של מינוי בן ממשיך, מתחזקת באמצעות השוואה להוראות האוסרות על פיצול הנחלה. ההוראות האוסרות על פיצול משק חקלאי (הוראות של האגודה החקלאית או של תקנון המושב השיתופי) תקפות הן על העברה רצונית בחיים והן על הורשה או ירושה. הוראות אלו אוצלות גם על העברת זכויות ההורים בנחלה לבן ממשיך (תקנה 3 א (ב) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג – 1973).העיקרון הינו שהמשק נועד להיות יחידה חקלאית שלמה באופן שהמתיישב יוכל לגור בה ובה בעת למצות את פוטנציאל הפרנסה שלה (החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל וראו : ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו (6) 295, 318). לכן, המחוקק קבע איסור על מכירה רצונית של חלק מהמשק (בכפוף להסדרים חדשים של מינהל מקרקעי ישראל) ועל פיצול המשק בין יורשים. לעומת זאת, לגבי מכסת ביצים, סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול מתיר מפורשות העברה שלה בנפרד מהמשק בהתקיים תנאים מסויימים.

משמע, האיסור על פיצול משק חקלאי אינו מכליל, ברמה העקרונית, את מכסת הביצים כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהמשק. בהיעדר הוראה ברורה האוסרת על הפרדת מכסת ביצים ממשק בירושה או הורשה, אין מקום להסיק כי המחוקק התייחס למכסה באופן שונה במקרה כזה."

מה קורה אם ההורים לא ממנים בן ממשיך ?

אם אין מינוי של בן ממשיך בחיי ההורים או בצוואתם , חל סעיף 114 לחוק הירושה הקובע כי בית המשפט הוא זה שיקבע מי מבין ילדי המנוחים יהיה הבן הממשיך לאחר שיבחן את התאמתו לדבר ויקלב עמדת הגורמים המיישבים , אמנם במקרה זה להבדל ממינוי בן ממשיך על ידי ההורים , אותו בן ממשיך על פי מינוי של בית משפט חייב לשלם ליתר היורשים על פי החוק פיצויים בגיל חלקם בשווי המשק נטו שאם לא כן המשק יימכר ותמורתו תחולק בין כלל היורשים.

האם בת זוג של בן ממשיך זכאית לקבל מחצית המשק ?

כל מקרה נבחן לגופו כרגיל, ככל שבטפסים של המינוי של הבן הממשיך מונתה גם בת הזוג על ידי הוריו בזמן הנישואין אז אין ספק כי כן היא זכאית למחצית המשק בהיות הדבר דומה למתנה שהוענקה לשני בני הזוג, ברם באם המינוי היה רק של בן הזוג עצמו וככל שלא תוכח כוונת שיתוף בין בני הזוג עצמם בעתיד סביר להניח שבת הזוג לא תזכה המחצית המשק, יחד עם זאת כל השקעה בזמן הנישואין במשק עצמו כם נחשבת משותפת לרבות השבחתו .

מחפשים עורך דין ירושה וצוואות מומלץ?

עורך דין המאם חליחל , עורך דין מומחה בדיני ירושות וצוואות  ,עורך דין מומלץ בדיני צוואות וירושות ידאג לתת לכם מענה מקיף שלא תפספסו זכויות לפי החוק  . המאם חליחל עורך דין ונוטריון מומחה בדיני צוואות וירושות בצפון לקבלת יעוץ משפטי מקצועי משרד עם ניסיון רב שנים בתחום  .