ניכור הורי – פגיעה בילדים

                             ניכור הורי הוא התעללות בקטין ולא רק בהורה המנוכר

הקדמה:

סכסוכי גירושין גורמים לא פעם לקשיים בכל הנוגע להסדרי הראיה בין ההורים לבין ילדיהם. הרב הגדול של הציבור הן האבות והן האימהות יודעים להתגבר על קשיים אלו ולהפנים את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו לטובתו הוא , אלא לצערם של הילדים בעיקר, עדיין ישנם הורים שמערבים אותם בסכסוך באופן חמור הגורם לפעמים לניתוק קשר עם אחד ההורים וזאת פרי ההסתה והשנאה שנטע ההורה האחר בלבו, תופעה הקרויה בשפה המשפטית " ניכור הורי".

המקרים של ניכור הורי, הם המקרים הקשים ביותר בהם נתקלת המערכת המשפטית בתחום דיני המשפחה בבואה להכריע בסכסוך בין זוג הורים שחשפו את ילדיהם לכל פרטי הסכסוך ומצפים מהם לקחת צד במאבק ולעשות "קואליציה" עם אחד ההורים על ידי "האדרת" עצמו בפני הילד תוך כדי "ביטול" ההורה האחר לחלוטין .

הפתרונות נגד ניכור הורי אינם כמטה של קסם ולפעמים הקטין אכן מגיע למצב בו אין תקנה ולא ניתן יהיה לשקם הקשר עם ההורה המנוכר במיוחד בגילאים מתקדמים. לצערנו אין בישראל מומחים של ממש בתחום שיכולים לספק פתרונות מוצלחים, במיוחד ככל שההורה המנכר ממשיך בדרכו הקלוקלת ההורסת אגב כך את בריאותו הנפשית של הקטין ויש לה השלכות רבות לעתידו.

אחד הכלים שבית המשפט יכול להשתמש בהם אך לא תמיד עושה כן הוא חיוב ההורה המנכר לא רק בסנקציות בכל פעם שהקטין לא פוגש בהורה המנוכר, אלא גם בפיצוי כספי משמעותי בין השאר במידה ותוכח הסתה מצדו או האשמות שווא כנגד ההורה האחר על לא עוול בכפו. כמו כן בית המשפט עלול להוציא את הילד ממשמורתו של אותו הורה מנכר וזו תועבר להורה המנוכר או אף לשירותי הרווחה.

והנה המקרה של השבוע:

קטיה אזרחית זרה נישאה ליהודה לפני כעשור והצדדים אף חיו בחו"ל זמן מה שם נולד בנם המשותף ובהמשך עלו לארץ לישראל .

לפני כחצי שנה עזבה קטיה את בית הצדדים ונסה אל נפשה בעודה טוענת ליחס מחפיר מצדו של יהודה וחשש של ממש שמא יפגע בה .

לדאבונה של קטיה מאז בריחתה מהבית מונע ממנה יהודה לפגוש בבנם הקטין בן 8 בטענה כי הרטין לא מעוניין לראות אותה .

במקביל יהודה דאג לשלוח מכתב לרשויות ההגירה בו ביקש כי יםעלו להוציאה מהארץ ולטענתו אין לה זכות חוקית להתגורר בארץ לאחר שבגדה בו לטענתו ועזבה אותו .

קטיה הגישה בקשה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה התל אביב שם התיר הגיע לידי כב' השופט ארז שני מי שנחשב כמוביל בתחום הניכור ההורי ואשר הכרעותיו זכו לשבחים רבים בעבר כולל טיפול מיידי ודחוף בכל בקשה בה מתעורר חשש ממשי לניכור הורי.

יהודה טען כי אין לקטיה להלין אלא על עצמה שעה שהקטין כועס עליה משעזבה אותו ואין הוא יכול להכריחו לדידו לפגוש אותה, מה גם שלטענתו אין היא ראויה לגדלו ולראיה לשיטתו היא לא דאגה שישתתף תמיד בשיעורי הזום .

כב' השופט מתח ביקורת קשה על האב והתסייג מטיעוניו הניזולים והבהיר שזכות הקטין לקשר עם אמו בוודאי שהיא חשובה יותר משיעורים ב"זום" ולמעשה ברור שזו אינה סיבה מוצדקת לניתוק הקשר בין הקטין לאמו והדגיש כי זכותו של כל ילד לקשר עם שני הוריו מעוגנת בחוק וכאשר אחד מהם מנסה למנוע זאת, הוא נוהג שלא כדין .

כב' השופט לאחר ששמע את הצדדים ובחן את מכלול הנסיבות הורה על חידוש קשר מידי בין הקטין לאימו לאחר שקבע כי האב מנתק אותו ממנה כנקמה על פרידתה ממנו, והדגיש כי הקטין סובל מהסתה קיצונית והורות חולנית שמסבה לו נזק נפשי, וציין שלטעמו האב אינו ראוי לשמש כמשמורן.

השופט דחה על הסף את טענתו של יהודה כאילו הבן עצמו לא רוצה לפגוש את האם, וציין כי הדבר נובע בוודאי מהסתה של האבו וכדבריו: "העובדה שהאב מנסה 'להתחבא מאחורי גבו' של הקטין מטילה בעיניי ספק חמור ביכולתו לשמש כמשמורן".

השופט אף מתח ביקורת  חריפה על האב בשל פנייתו לרשויות ההגירה בניסיון לגרום לגירושה של קטיה מישראל  בעודו מציין ללא בושה שאכן חלומו כי היא תגורש מהארץ דבר המוכיח כי אינו רואה את טובת בנו והצורך שלו בקשר עם אמו ככל האדם.

השופט הטעים כי התנהלותו של יהודה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמית כהתעללות, וכי האב מפגין את מה שמכונה בפסיקה כ"הורות חולנית" שמסכנת את הקטין.

השופט שרתח מזעם על יהודה כתב כי: "לו היה בידי המנגנון אשר ישמור על הקטין, הייתי מורה על הוצאתו של הקטין כאן ועכשיו מרשותו של האב".

בסופו של יום הורה השופט על חידוש הקשר של הרטין עם האבא במיידי במרכז קשר וקבע זמני שהות עמה שדרש כי יתממשו ובמקביל מינה לקטין אפוטרופוס לדין וביקש כי שירותי הרווחה יתנו דעתם האם מן הראוי להוציא את הקטין למרכז חירום או להכריז עליו כקטין נזקק לפי חוק הנוער, דבר שמשמעותו כי הילד יועבר מחזקתו של האבא .

אל תערבו את ילדיכם ואל תהרסו את עתידם, הרקע של הסכסוך ביניכם קשה ככל שיהיה לא מצדיק שהילדים ישלמו את המחיר לטעויות של מי מכם .