Facebook Whatsapp

לקביעת פגישת ייעוץ

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    סיפור אמיתי מאולם בית המשפט למשפחה- על הידועה בציבור

              הגבר הנשוי , הידועה בציבור והרכוש "המשותף"

    הקדמה:

    ידועים בציבור הוא מונח המתאר את מערכת היחסים בין שני בני זוג שלא מיסדו את חייהם המשותפים בנישואין כדת וכדין אלא חיים יחדיו תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף.

    כאן המקום לציין כי לא כל "חבר וחברה" המנהלים קשר רומנטי הופכים לידועים בציבור גם אם הקשר שלהם אורך שנים כל עוד לא נתמלאו התנאים הקבועים בחוק בהקשר להכרה בהם כידועים בציבור בין היתר ניהול משק בית משותף.

    משמעות ההכרה בבני זוג כידועים בציבור חשובה בעיקר לאחר פטירת מי מהם בעוד הנותר בחיים לדוגמא האישה הופכת להיות אלמנה שלו בכפוף לכך שלא היה נשוי לאישה אחרת בזמן הפטירה וכך היא יורשת למעשה מחצית מעיזבון המנוח וגם תקבל קצבת השאירים מביטוח לאומי ופנסיית שאירים.

    יחד עם זאת דווקא בזמן פרידת בני הזוג בעודם בחיים לא תמיד הידועה בציבור זוכה בהטבות כלכליות כגון אלו הקבועות בחוק כאמור לעיל במקרה פטירה וירושה .

    על מנת להקים שיתוף ברכוש של שני בני הזוג ולהבדל מזוג נשוי שם עצם הנישואין מקימים חזקת שיתוף בין השניים ללא כל קשר על שם מי נרשם הרכוש, הרי אצל ידועים בציבור חובה להוכיח כוונת שיתוף בגין כל נכס הנטען כי  הוא משותף ואין די בעצם ההכרה בצדדים כידועים בציבור כדי להקים שיתוף זה באופן מידי .

    משמע הוכחת השיתוף ברכוש שנצבר אף במהלך הקשר של הצדדים שלא נישאו זל"ז הינה קשה ולא מובנת מאליה קל וחומר כאשר טוענים לשיתוף ברכוש שהיה למי מהצדדים עוד עובר לקשר.

     

    והנה הסיפור

    אברהם נשוי אבא לחמישה ילדים הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה כנגד יונית מי שטען שהייתה חברתו לחיים והידועה בציבור שלו כמעט 15 שנים רצופות בטענה כי דירה שנרכשה על ידה בזמן הקשר שלהם היא בבעלות משותפת וכך גם עסק שהיא ניהלה.

    אברהם הטעים כי הגם שהוא נשוי בפועל הוא פרוד מאשתו המסרבת להתגרש ממנו מחשש להישאר גרושה עם חמישה ילדים והוא בתורו כיבד את רצונה למען ילדיו .

    אברהם הוסיף כי הוא ויונית גרו לסירוגין תחת קורת גגי אחת ואף את חשבונותיו ניהל באמצעות החשבון שלה שם הופקדו גם כל כספי העסק שנוהל על ידה ועל כן הם ידועים בציבור דבר המקים לו זכות במחצית הזכויות הרושמות על שמה.

    יונית התנגדה בתוקף לתביעה וטענה בין השאר כי בכלל הצדדים אל היו בזוגיות אלא שחלקו תחביב משותף של ריצה במהלכו היא גילתה כי אבקהם שקוע בחובות ואף חשבונו הוגבל ומתוך רצון לסייע בידו אפשרה לו להתנהל בחשבונה שלה .

    יונית התנגדה נחרצות לטענה כי הדירה שאכן נרכשה על ידה בשנים האחורנות היא משותפת בעוד כל תמורה שולמה מכספיה שלה שחסכה בחשבונה אף טרם הכירה את אברהם.

    יונית תהתה הכיצד אברהם מבקש לחלוקה עמה זכויות שהיא צברה לטענתו ואילו זכויות שעל שמו הוא כלל ועיקר לא הזכיר דבר המלמד על חוסר תום לב בתביעתו ורצון עז לעשוק אותה לאחר שסייעה בידיו במצוקתו .

    כב' השופטת הדס גולדקורן דחתה את תביעתו של אברהם על הסף וקבעה כי אברהם לא עמד בנטל המוגבר המוטל עליו להוכיח שהוא ויונית היו ידועים בציבור.

    עוד  הבהירה כב' השופטת כי מוסד ה"ידועים בציבור" נבחן על פי שני יסודות: חיי משפחה ומשק בית משותף. ומשהוגדרה מערכת היחסים בין בני הזוג כ-"ידועים בציבור", הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי שם החוק נתן זכות הבכורה לשיתוף סטטורי בין בני זוג נשואים ברכוש שאכן נצבר במהלך הנישואים על שם שניהם מבלי שיזדקקו להוכיח כוונת שיתוף בכל נכס ונכס בנפרד.

    כב' השופטת ציינה כי אברהם כלל ועיקר לא הוכיח שאכן נפרד מאשתו ולא בכדי לא יודע לתת הסבר למועד פרידתם כביכול אותו לא זכר !!!

    כמו כן, אברהם לא הוכיח כי הוא וינוית חיו תחת קורת גג אחת ואף הוכח כי הוא לא שינה מעולם את כתובתו לכתובת מגוריה של יונית  , מה גם שיש צלו יחידת דיור בשטח הצמוד לבית בו מתגורר אשתו וילדיו והוא זה הנושא בכל הוצאות אחזקתה דרך קבע.

    אכן האמינה כב' השופטת לאברהם כי מערכת היחסים בין הצדדים הייתה אינטמית ולא כטענתה של יונית כאילו היחסים היו רק של ידידים , אלא שלא היה די בכך כדי להקים בנסיבות שהוכחו בפניה כי קיים שיתוף ברכוש לרבות העסק ו/או הדירה שתמורתה שולמה מכספיה של יונית בלבד, מה גם שאברהם בחוסר תום לב מצידו לא הגיש תביעה לאיזון משאבים כולל של שני הצדדים אלא רק ברכושה של יונית בבחינת 'מה ששלי שלי ומה ששלך שלנו'.

    משכך נדחתה כאמור התביעה ואברהם חוייב בהוצאות משפט בסך של 50,000 ₪ .

    לקביעת פגישת ייעוץ

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר



      מאמרים נוספים

      חלוקת רכוש

      רכושם של בני הזוג מחולק בהתאם לחוק יחסי ממון התשל"ג –1973 הקובע ברמה העקרונית חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו בזמן הנישואין ללא כל...

      המשיכו לקרוא >

      לקביעת פגישת ייעוץ

      השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

        קידום אתרים לעורכי דין
        Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support