משמורת משותפת וחלקות זמני שהות

מתי אפשר לתבוע משמורת משותפת?

בשנים עברו היה כל כך ברור שילדים קטנים בוודאי מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת של האם ונקבעו הסדרי ראיה בינם לבין האב, אלא שכיום הדברים השתנו מהקצה אל הקצה ולמעשה ברירת המחדל דווקא אף מתחת לגיל 6 כן למשמורת משותפת, אלא אם כן ייקבע אחרת . כמובן תינוקות ממש לא יתכן שיהיו במשמורת משותפת בשל הצורך להיות עם האם בין היתר הנקה וכו' ומקובל לטעון שעד גיל שנתיים קשה להחיל משטר של משמורת משותפת בשל הקושי של לינת הקטין אצל האב.

ומה זה אומר משמורת משותפת?

הכוונה ששני ההורים חלקו זמני שהות שוויוניים עם הילדים כך שימי החודש יחולקו באופן לפיו יהיו 15 ימים בחודש בממוצע אצל כל אחד מההורים כולל לינה , כמובן לא ברץ כאשר המנגנון המקובל הוא חלוקה של כל סוף שבוע לסירוגין משישי עד ראשון פעם אצל האב ופעם אצל האב ובאמצע השבוע מחלקים את ימי ראשון שני שלישי ורביעי בין שני ההורים וחמישי מתחלף לסירוגין בין שניהם .

מי קובע את חלוקת זמני השהות ?

למעשה הקביעה היא של בית הדין הרבני או של בית המשפט לענייני משפחה תלוי היכן נפתח התיק אך מעל הכל חשוב לציין כי בכל מקרה של מחלוקת מתמנה עו"ס לסדרי דין המגישה תסקיר לערכאה השופטת וההמלצות שם הן בגדר "תורה מסיני" כמעט וקשה מאד לחרוג מהם .

באשר לקביעת משמורתם של ילדים, העיקרון המכריע הוא עקרון טובת הילד, והוא העומד כעיקרון ראשון במעלה דנ"א 7015/94 היוהמ"ש נ. פלונית, פ"ד נ (1) 48 (1995).

ראה גם, בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית סעיף 11, טרם פורסם, ניתן ביום 1.5.2006 : "עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים".

הכללים המנחים בנושא סוכמו היטב בע"מ (חי') 384/06 ו' נ. ו', מיום 28.3.07, שם נאמרו הדברים הבאים :

בבוא בית המשפט להידרש לסוגיית משמורת הילדים, עליו לשקול, בכל מקרה ומקרה, את טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו נדון בפניו (ראה בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נה (1) 453 (1998)).

ההכרעה בדבר טובתו של הקטין מבוססת, מטבע הדברים, על מכלול הראיות המונחות לפתחו של בית המשפט, ובכלל זה על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות המקצועית והניסיון הדרוש. ראה,

"חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתית בה הוא מכריע. חוות הדעת הן ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי. …המומחים הינם ברי הסמכא באשר לקביעת טובתו של הילד במישור הרפואי, הפסיכולוגי, או בכל תחום אחר לגביו מונו." (בע"מ 27/06 סעיף 14 לפסה"ד).

ככלל, במקרים בהם בית המשפט מתרשם מרמתו המקצועית של המומחה, יסודיות הבדיקות שנערכו על ידו, וניתוח מעמיק של כל הנתונים הצריכים לעניין, כי אז ראוי לייחס משקל רב להמלצות המומחים, אלא אם קיימים טעמים של ממש לסטות מהמלצות אלה. ראה "בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות – דעת המומחים ייטה בית המשפט לאמץ את מימצאי חוות – הדעת ומסקנותיהן" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה (2) 321, 332 (2001))".

ברי כי עמדת המומחים המקצועיים הינה לעולם בגדר המלצה בלבד וההכרעה הסופית בעניין המשמורת הינה בידי בית המשפט לו נתון שקול דעת שיפוטי עצמאי לפסוק בעניין, תוך שמוש בכל הכלים העומדים לרשותו, ו – "תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה" (בע"מ 27/06 לעיל).

האם בגידה משפיעה על משמורת ילדים?

ממש לא אין כל קשר בין בגידה של אמא או של אבא לבין קביעת זמני השהות ומשמורת הילדים המשותפים ויש הפרדה ברורה בין התנהלות בן הזוג ובת הזוג בנוגע ליחסים של שניהם לבין יחסיהם עם הילדים וחמור מאד לערב את הילדים בסוגיה קשה זו ממילא שבגילם לא ממש יכולים להבין או להכיל אותה כאדם בוגר ובדרך הכלל הנזק משיתוף הילד במעשה הבגידה הוא בלתי הפיך.

האם אפשר להכריח אב לראות את הילדים?

אי אפשר להכריח כי זו זכות ואל חובה מצד אחד, אלא שמצד שני אי קיום הסדרי הראיה עם הילדים יש לה השלכות לא מעטות בין היתר בשאלת החיוב במזונות הילדים או הטלת סנקציות בגין אי קיום ההסדרים . מצד שני גם אם שאינה מקיימת את הסדרי הראיה עם האב צפויה לסנקציות כספיות ואף פסקת דמי המזונות במקרים המתאימים מכח הכלל "ילד מרדן"

מחפשים עורך דין ענייני משפחה מומלץ בצפון ?

עורך דין המאם חליחל , עורך דין מומחה בענייני משפחה וגירושין  ,עורך דין מומלץ בדיני משפחה בצפון ידאג לתת לכם מענה מקיף שלא תפספסו זכויות לפי החוק  . המאם חליחל עורך דין ונוטריון מומחה בדיני משפחה וגירושין בצפון לקבלת יעוץ משפטי מקצועי משרד עם ניסיון רב שנים בתחום  .