סכסוך בין הורים לילדים

                                    של מי הבית הזה!! של האבא או של הבן ?

הקדמה:

לא אחת הורים המעוניינים לעזור לילדים שלהם מאפשרים להם לבנות יחידת דיור מעל ביתם או אפילו בית שלם על אדמה שבבעלותם.

כאשר היחסים בין הצדדים טובים, איש לא חושב על שום דבר רע שיכול להיות בעתיד והכל נראה אידיאלי .

בדרך כלל הצדדים אפילו לא טורחים לחתום על שום מסמך המבהיר את כוונתם , כגון האם בניית הבית מקנה לילד בעלות על הבית ואף על הקרקע?

בפן החוקי כלל ברזל הוא כי עסקאות במקרקעין חייבות להיות בכתב ואין די בטענות בעל פי כדי להוכיח בעלות בדירת מגורים.

לפעמים הורים גם עוזרים לילדיהם נתונים להם כספים לבניית בית והשאלה מה דין כספים אלו האם הלוואה או מתנה שלא ניתן לתבוע השבתה?

והנה המקרה של השבוע :

לפני עשרים שנה יוסי התיר לבנו יובל לבנות דירת מגורים מעל ביתו ביישוב על מנת שיהיה לו מקום מגורים לרגל נישואיו הקרובים. יוסי אפילו סייע פיזית וכלכלית בבניה עצמה יחד עם יובל אשר היתר הבניה יצא אף על שמו הוא כאשר אביו בעל השטח הביע הסכמתו לכך בזמנו.

יובל התחתן עם מירה אהובתו והביא בחלוף הזמן 8 ילדים . לצערם של האב ובנו התגלע סכסוך מר ביניהם על רקע תמיכתו של יובל באשתו היקרה והדברים החמירו עד מאד בחלוף השנים.

יוסי פנה לבנו פעם אחר פעם שיעזוב את הבית ויחפש מקום מגורים אחר, אלא שיובל לא נענה לדרישות אביו וטען בפניו כי הבית שנבנה הינו שלו כפי שהתכוונו הצדדים וכפי שהובטח לו למרות שלא היה בידיו כל מסמך שיעיד על כך מלבד היתר הבניה.

יוסי פנה מחוסר ברירה לבית המשפט וביקש לפנות את בנו וכלתו עם שמונת ילדיהם מהבית באופן מיידי בטענה כי הוא הבעלים הבלעדי בכל הנכס ואף טען כי כספים שנתן לבנו לצרכי הבניה יש להשיבם כהלוואה .

כב' השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת הכריע את הכף לזכות האב בסופו של דבר לעניין הבעלות בבית אם כי בתנאים.

בית המשפט סקר את מערכת החוקים החלה על הצדדים ופסל בתוקף הטענות של יובל כי יש לו זכויות בעלות בבית מכח היתר הבניה או מכח הבטחת אביו או כוונתו וקבע כי אכן היה לו זכות שימוש בבית בחינם מבלי לשלם תמורה אך אין משמעות הדבר כי זכויות הבעלות של יוסי האב ייפגעו לרבות זכותו לפנות את בנו אשתו וילדיו מהבית בכל עת.

יחד עם זאת בית המשפט קיבל חלקית את טענותיו של יובל כי אביו חייב לפצות אותו בגין השקעותיו בבניה של הבית אלא שבשל העובדה כי שניהם שילמו ועבדו יחדיו בבניה, השופט חייב את האב לשלם לבנו כתנאי לפינוי הבית סכום של 220,000 ₪ שהינו שווי מחצית הבניה בהתאם לקביעת השמאי מטעם בית המשפט, ונתן למשפחה זמן התארגנות לפינוי תוך 6 חודשים מיום שהפיצוי ישולם להם בפועל על ידי האב.

אילו הבן היה בונה בית על שמו והאב היה מסייע לו בכספים סביר להניח כי בית המשפט לא היה מחייב את הבן להחזיר לאביו את השקעותיו כי בדרך כלל הדבר נתפס כמתנה ולא כהלוואה, ברם במקרה זה הואיל והבניה נעשתה על שטח האב ולמעשה הבית רשום על שמו לא ניתן לומר כי הוא נתן הכספים לבנו אלא השקיע בשטח שלו ועל כן בית המשפט חייבו להחזיר מחצית הסכום של ההשקעה בלבד שהיא למעשה כספו של יובל.

יוער כי מקרים כאלו בדרך כלל הם בין האב לכלתו ולא נגד בנו בעוד הכלה טוענת למחצית הזכויות בבית והקביעה הנפוצה כי מגיע לה מחצית ההשקעה בלבד ושום בעלות בנכס שאינו רשום על שמה.

מוסר ההשכל של פרשיה זו היא כאשר אתם בונים בית על קרקע לא שלכם כדאי לכם מאד באם הכוונה כי בית זה יהיה שלכם, לוודא שתקבלו מסמך חתום אפילו פשוט ובכתב יד כי הבית יהיה בבעלותכם לאחר הבניה אחרת אין לכם להלין אלא על עצמכם, וכך גם אם תתנו הלוואה לידיכם תדאגו שיהיה מסמך חתום בהתאם של הבן ובת זוגו לכל צרה שתבוא.

להמלצות עלינו שפורסמו בעיתון לחצו כאן