בגידה וחלוקת רכוש

הוא נפצע – היא בגדה ( עם אישה) = תקבל 1/3 בית

הקדמה :

כבר הוסבר בכתבות קודמות כי בגידה כשלעצמה אינה מעניקה לצד הנבגד כל זכות לתבוע פיצויים מהצד הבוגד .

כמו כן בדרך כלל בגידה אינה פוגעת בחלוקה השוויונית של זכויות בני הזוג ברכוש המשותף אלא רק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות.

כן לבגידה משמעות מובהקת לעניין הכתובה . אישה שתבגוד לא תזכה בכתובה, ואילו גבר שיבגוד סביר להניח שיחויב לשלמה.

לפי החוק פיצויים אותם מקבל מי מבני הזוג בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך הנישואין אינם משותפים והם שייכים לצד הנפגע .

יחד עם זאת מי שמקבל פיצויים או מי משערבב כסף או רכוש מלפני הנישואין עם זה שלאחר הנישואין סביר להניח שלא יוכל לעשות הפרדה בין השניים בעתיד והכל ייחשב משותף.

מקובל מאד לטעון כי אם רכוש נרשם על שם שני הצדדים ולא משנה מי מימן את תמורתו הוא נחשב כרכוש משותף בחלקים שווים.

והנה המקרה של השבוע ( הנוגע לכל האמור לעיל):

אלון לא ידע כי הנערה היפה ששבתה את ליבו במועדון לילה לפני 17 שנים תהיה אשתו לעתיד, ואילו דנה חשבה בשעתו כי השתייה החריפה שלגמה, היא זו שגרמה לה באותו הערב להתלוות לאלון "המכוער" אל ביתו ולבלות עמו לילה סוער.

לצערו של אלון הוא נפצע בעבר פציעה שהותירה בו סימנים שכיערו אותו והוא לא האמין כי אישה סקסית כמו דנה תסכים לבלות במחיצתו, ועל כן הוא נחפז להציע לה נישואין תוך כדי שהוא מתעלם מדבריה על היותה "אישה עם ראש פתוח" .

חלפו להן השנים והזוג חי באושר ועושר , הביאו שני ילדים לעולם ונראה כי עתידם לפניהם.

בעקבות פציעתו בעבר כאמור קיבל אלון בזמן הנישואין פיצויים של כמליון ₪ אשר הוא שמח לסלק באמצעותם את יתרת המשכנתא הרובצת על בית הצדדים בסך של כחצי מליון ₪ ואף השקיע מתוכם עוד סכום מכובד בשיפוץ הבית.

הזמן חלף והנה ביום בהיר אחד אלון נדהם לגלות כי יפית חברת הנפש של דנה אינה אלא בת זוגה ובין השניים מתנהל מתחת לאפו רומן סוער .

אלון ההמום הגיש תביעה לגירושין ולחלוקת רכוש בבית הדין הרבני ואילו דנה הגישה תביעה למשמורת ומזונות הקטינים.

דנה זכתה במשמורת ובמזונות, ואילו אלון זכה בתביעה לגירושין ויצא פטור מהכתובה כמובן לאחר  שהוכיח את מעלליה של אשתו הנואפת.

כל שנותר בבית הדין הרבני בחיפה היה לקבוע אם חלוקת הבית המשותף שהוא הרכוש  העיקרי של בני הזוג יחולק בחלקים שווים כבקשתה של דנה? או שמא יועבר לבעלותו הבלעדית של אלון בנסיבות העניין כבקשתו ?

לאחר שהצדדים הביאו ראיות וסיכמו את טענותיהם בית הדין קבע כי הצדק עם אלון אם כי לא באופן מלא, ועל כן נקבע כי הבית המשותף יחולק באופן לא שוויוני כך שחלקו של אלון יעמוד על 65 % ואילו חלקה של דנה על 35% בלבד.

אב בית הדין כב' הרב יגודה ( מי שהיה לא מזמן דיין בבית הדין הרבני בצפת) יחד עם שני דייני ההרכב קבעו כי אכן כספי הפיצויים הוטמעו בבית המשותף וכי אכן זה רשום על שם שני הצדדים בחלקים שווים, וכי ברגיל יש לחלק את הבית בחלקים שווים, אלא שבנסיבות העניין הן הבגידה מחד והן העובדה כי עיקר מימון הבית נבע מכספי הפיצויים של הבעל הרי שיש מקום להורות על חלוקה לא שוויונית כאמור לעיל .

וכדברי הדיינים בנסיבות המקרה: " לאור האמור, תחושה של אי נוחות הייתה מעיקה על מצפונינו אילו היינו צריכים לקבוע שיש לחלק את תמורת הנכס בחלקים שווים " .

עוד חייבו הדיינים את דנה לשלם לאלון סך של 20,000 ₪ בגין חלקו בתכולת הבית שנלקחה על ידה ללא רשות.

להמלצות בעיתון תלחצו כאן