היתר נישואין עם עוד אישה – ביגמיה חוקית

                             רצתה מיליארד דולר ? הבעל קיבל היתר נישואין !

הקדמה :

דבר ידוע כי גירושין על פי הדין העברי נעשים בהסכמה בלבד ובתי הדין הרבניים אם כי מוסמכים להטיל סנקציות על מי שמסרב לסידור גט כאשר קיימת עילה לכך, אינם מוסמכים לקבוע הלכה למעשה כי הצדדים גרושים בפועל זמ"ז כל עוד הדבר לא נעשה על פי הכללים המקובלים לפיהם הבעל נותן גט והאישה מקבלת את הגט .

לא פעם נשמעות טענות כנגד בתי הדין הרבניים או הדיינים עצמם וכאילו הם אלו שלא נותנים הגט לידי האישה כשאר בפועל זהו הגבר המסרב לכך ובהעדר הסכמה אין הדבר תלוי בדיינים למעט בהטלת סנקציות שלא בהכרח מביאים תמיד לסידור הגט.

הדבר גורם אצל אנשים עקשנים ונקמנים שלא להסכים לסידור הגט גם כאשר ברור כי חיי הצדדים המשותפים הגיעו אל קיצם .

הציבור מודע למושג "בעל סרבן גט" והמושג אישה "עגונה" הואיל ומרבית המקרים של הסרבנות הם כאלה שהגבר מסרב להתגרש , אלא שאין הדבר אומר כי אישה לא יכולה להיחשב כסרבנית גט .

ההבדל העיקרי בן שני המצבים הוא כאשר האישה מסרבת לסידור גט ובמקרים המתאימים בית הדין מוסמך לתת לבעל היתר להינשא לאישה אחרת למרות שהוא עדיין נשוי, ונדרשת לשם כך חתימה של 100 רבנים ואילו במקרה של האישה אין אפשרות כזו, וכל עוד הבעל לא התרצה ונתן את הגט היא תישאר עגונה לעד.

והנה המקרה המעניין של השבוע :

אליהו ודנית נישאו לפני 18 שנים אלא שמעולם לא הביאו ילדים משותפים .

אליהו אשר מאס בחיים במחיצתה של דנית וביקש להתחיל חיים חדשים עם אהובתו שרית הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני .

אליהו טען  כי חיי הצדדים היו  רווים בריבים שכללו צרחות קללות ואף הכאות שהיו מנת חלקו מנחת זרועה של דנית, ממנה חש ריחוק ואף סלידה ולמעשה הצדדים הפסיקו לקיים יחסי אישות זמן רב וכי נפרדו בפועל מלפני כשנתיים.

דנית סירבה בתוקף לשתף פעולה בהליכים בבית הדין הרבני אליו אף לא הגיעה למרות הדיונים שאליהם הוזמנה לתת את דעתה.

בית הדין שלא אהב בלשון המעטה את התנהלותה של דנית הביאה בפניו בצו על ידי המשטרה אלא שגם אז היא לא הסכימה לדבר ואף לא הישירה מבט לעיני הדיינים מהם התעלמה כליל תוך כדי התרסה וחוסר כבוד מובהק.

בסופו של דבר בית הדין הבהיר בפני דנית כי ככל שתמשיך בהתנהגות פסולה זו היא תימצא מאחורי סורג ובריח ורק אז היא נאותה להגיב לטענותיו של אליהו.

דנית אשר שתקה עד כה, פצחה בהאשמת קשות כנגד אליהו וטענה בהפתעה כי העובדה כי אין לצדדים ילדים נובעת מהעובדה כי אליהו לא הסכים לקיים עמה לטענתה יחסי אישות במשך כל אותן 18 שנות נישואין ובשל כך היא מבקשת פיצוי בסך של מיליארד דולר בגין הסבל שנגרם לה לשיטתה בהעדר זוגיות ופגיעה בכבודה.

מאידך בני משפחתה של דנית שכרו עבורה עורך דין אשר טען שאינה שפויה ועל כן לא ראוי לנהל כנגדה הליכים שאינה כשירה להבין את משמעותן, אלא שהיא "זרקה" את עורך הדין לעיני הדיינים מתוך האולם וסירבה כי ייצג אותה .

לאחר כשנה של דיונים  החליט ביה"ד הרבני לחייב את דנית לקבל את הגט, אלא שהיא בשלה סירבה בתוקף לשתף פעולה למרות שבית הדין קבע כי היא כשירה לחלוטין וחרף מאסר שהטיל עליה שלא הועיל הפעם בקבלת הגט המיוחל.

לאחר שכלו כל הקיצים בית הדין הגיע למסקנה כי אין מנוס ממתן היתר לאליהו האומלל להינשא עם בחירת ליבו שרית למרות שטרם התגרש מדנית העקשנית.

 הרב יצחק אושינסקי קבע בין היתר כי: "האישה לא רוצה את בעלה ומחפשת רק להרע לו, תוך שהיא מוכנה לסבול ולהתענות רק כדי לצערו. התנהגות זו, המונעת מנקמה, היא עילה למתן היתר נישואין ….סביר להניח שהבעל לא יצליח להתגרש מאשתו לעולם בשל דחף הנקמה העז שלה הגובר על כל שיקול אחר מבחינתה , ולכן אין מנוס מלאפשר לבעל להתחיל בחיים חדשים עם אישה אחרת ללא גירושין."

למען הסברת האוזן אילו דנית הייתה פועלת בהגיון וכחוק, ולא מתוך אימוציות , יכלה להוכיח את בגידתו של אליהו בה עם שרית שכבר תפרה שמלת כלולות, ובהחלט שבית הדין יכל לחייב את אליהו לשלם לה את כתובתה ובמקרים המתאימים גם פיצויי גירושין, אלא שהתנהגותה המחפירה גרמה לה להפסד משפטי וכלכלי בעוד אליהו המאושר שובר הכוס בקפיצה בחופה עם שרית.

להמלצות בעיתון תלחצו כאן