נכסי קריירה – פערי השתכרות

הבעל התקדם בעבודה – האישה תקבל 250,000 ₪

הקדמה:

נהיר לכולם כיום כי זכויות שנצברו במהלך הנישואין מכל מין וסוד הופכות להיות רכוש משותף של שני בני הזוג ואין זה משנה על שם מי הם רשומים . כך הדבר כשעסקינן בנדל"ן או רכב או חשבון בנק וכך גם כאשר המדובר בזכויות ממקום העבודה כגון פנסיה פיצויים וקרנות למיניהן.

כיום להבדל מבעבר החוק השתנה בצורה המיטיבה מאד עם הצד הזכאי לקבל זכויות סוציאליות אלו מהצד השני כאשר בעבר לדוגמא האשה היתה צריכה להיות תלויה בחסדיו של הבעל שישלם לה המגיע לה בבוא העת עם פרישתו לפנסיה זכות שהייתה מופסקת עם פטירתו ממילא, ואילו היום על פי החוק החדש הרי קרן הפנסיה היא זו האחראית לתשלום ולכל ימי חייה של האישה.

מעבר לזכויות הנ"ל פסיקת בתי המשפט שהביאה לשינוי אף בחוק מנסה לעזור לצד החלש אשר יוצא לדרך חיים חדשה ללא מקצוע או אפשרות קיום בעוד האחר התפתח ונסק בקריירה ולחייב הצד החזק יותר לשפות את רעהו במה שנקרא פערי השתכרות על מנת לעשות צדק ושוויון בנקודת הפתיחה של שני הצדדים בחיים החדשים לאחר הגירושין. אמנם לא בכל מקרה הדבר אפשרי הכל לפי נסיבות העניין.

והנה הסיפור האמיתי מאחורי שינוי זה בשנים האחרונות:

יורם רואה חשבון עצמאי היה נשוי לדגנית בשנים 1999-1971 ששימשה כיועצת חינוכית . בין השניים נוצרו עם השנים פערי שכר משמעותיים כך שלקראת הגירושין שלהם המחזור השנתי של יורם הסתכם בכ-800 אלף ₪ והמוניטין של משרדו ב-700 אלף ₪  נוספים.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי כושר ההשתכרות של יורם שהלך וגדל עם השנים מהווה נכסי קריירה ולמעשה נכס לכל דבר ועניין שיש לחלק בין בני הזוג בחלקים שווים וחייב את יורם לשלם תשלום לגרושתו דגנית בסך 3,000 ₪  בחודש עד שבתם הקטינה תגיע לגיל 18, ולאחר מכן כשהוא פטור למעשה ממזונות הילדה יעמוד התשלום על 4,500 ₪  בחודש. יורם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר השאיר את הפסיקה על כנה .הבעל לא אמר נואש וביקש לערער עליה לבית המשפט העליון.

כב' השופט ריבלין מבית המשפט העליון ציין כי "תכופות, שלובה התפתחותו המקצועית של כל אחד מבני זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה".

יורם המאוכזב זעק כי חלוקת הפוטנציאל שלו גם בעתיד יש בה כדי לשעבד אותו לגרושתו ולחייב אותו להוסיף ולעבוד עבורה. בית המשפט לא התרשם מזעקתו של יורם ודחה את טענותיו.

בית המשפט העליון הדגיש כי האיזון ייעשה אך ורק בפער ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג במהלך הנישואים ועקב הנישואים. עוד נקבע כי את הכישרון האישי יש להוציא מגדר חשבון האיזון. כמו כן, יש לקחת בחשבון נתונים נוספים לצורך האיזון, כגון משך תקופת הקשר הזוגי, גיל בני הזוג, אופק השתכרותם, הפרשי השכר, רמת ההשכלה, צבירת הניסיון והמוניטין, וכן את מידת הוויתור שעשה בן הזוג האחר.

בית המשפט העליון העדיף במקרה זה להפוך את התשלום החודשי לחיוב חד פעמי מראש ולכן ביטל את התשלום החודשי שקבע בית המשפט לענייני משפחה, ופסק לאישה תשלום חד פעמי בסך 250,000 ₪ ..

יש לציין למען הסר ספק כי התשלום הנ"ל הינו בנוסף לכל זכות אחרת המגיעה לאישה מהרכוש המשותף בין היתר חסכונות קופות פנסיה וכיוצ"ב.

כיום בבתי המשפט נהוג לבחון את גובה ההפרש בין הצדדים ביחס להכנסותיהם נכון למועד הגט וככל שמתברר כי הבעל היה "קרייריסט" שהתקדם בעבודה ואילו האישה היתה "יושבת אוהלים"  שדאגה בעיקר למשק הבית והפער ביניהם משמעותי אזי הנטיה לחייב הבעל בפערי ההשתכרות כנכס לכל דבר ועניין . אגב כך יתכן גם שהמצב יהיה הפוך בין המינים.

מסקנה: לאחל לבן / בת הזוג שגשוג כלכלי זה משתלם.