כספים מההורים הלוואה או מתנה ? זאת השאלה

בני הזוג מתגרשים – ההורים הפסידו 2.5 מיליון ₪ !?

הקדמה:

ברגיל כאשר אדם נותן לאדם אחר שאינו מבני משפחתו סכום של כסף, סביר להניח כי  כספים אלו ניתנים כהלוואה ולא כמתנה.

להבדל כאשר אדם נותן כסף לבן משפחתו בעיקר הורים וילדיהם, ההיגיון העומד בבסיס הדברים כאמור לעיל הינו הפוך ובשפה המשפטית הדבר נקרא "חזקה הפוכה" היינו הכספים בדרך כלל נחשבים כמתנה אלא אם כן יוכח אחרת.

בהעדר מסמך חתום מראש או ראיות של ממש סביר להניח כי ההורים יפסידו את כספם, ואלו יישארו בידי בני הזוג והדבר גורם למפח נפש של ממש לבן הזוג אשר הוריו נתנו את הכספים כאשר לעולם לא ידע מנוח שגרם הפסד כספים להוריו בשל אהבתו לאדם אחר ממנו רק התגרש זה עתה.

די מומלץ לכל הורה השוקל לסייע לילדיו בקניית בית לרגל נישואיו או במהלך נישואיו או לילדו בכל סיטואציה אחרת ככל שאכן בדעתו כי כסף זה יוחזר לו, ומבלי להתבייש כמובן אם הסכום הוא משמעותי, לבקש חתימה על מסמך התחייבות כי המדובר בהלוואה , ובנוסף לכך חתימת בני הזוג עצמם על הסכם ממון שיקבל תוקף של בית משפט המסדיר סוגיה זו.

בהעדר אסמכתא הסיכוי שבית המשפט יקבל את טענות ההורה הוא די קלוש ואין די בחתימת אחד מבני הזוג אגב ככל ההלוואה ניתנה לשניהם יחדיו חייבים שניהם לחתום על מסמל ההלוואה.

והנה המקרה של השבוע:

סמוך לאחר נישואיהם של משה ודינה הם החליט לרכוש בית חלומותיהם היקר במרכז תל אביב אלא שידם לא הייתה משגת ולשם כך התגייסו הוריו האמידים של משה והעניקו להם סיוע בסך של 3.5 מיליון ₪ .

ההורים המודעים לסטטיסטיקה של הגירושין בישראל ובכלל ביקשו כי משה ואשתו הטריה יחתמו על הסכם ממון שיקבע במפורש כי במידה ויתגרשו הם חייבים להשיב להם את הסכום הנ"ל שהוגדר במופרש כהלוואה מתוך תמורת הבית לכשיימכר.

והנה חולפות השנים באים הילדים לעולם והזוג חי בעושר ואושר בין היתר מסיוע נוסף של הוריו של משה בסך של 2.5 מיליון ₪ נוספים שהעבירו לחשבונו של בנם .

אלא שהגורל הכה גם בזוגיות של משה ודינה והם החליטו להתגרש זמ"ז אך לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר חלוקת הרכוש המשותף בעוד משה טוען כי עליהם להשיב להורים שלו לא רק 6 מיליון ₪ ולא רק 3.4 מיליון כאשר לדידו גם הסך של 2.5 מיליון לעיל הוענקו אף הם כהלוואה לצדדים , ואילו מנגד הטעימה דינה כי להבדל הסכום הנוסף הוענק כמתנה ומעולם אל הוגדר כהלוואה או שהוסכם על ידה כי יש להשיבו זאת למרות שמשה הציג כביכול הסכם בינו לביו ההורים עליו רק הוא חתום ואף הסכים לרישום משכון על הבית לטובתם,  כאשר לטענתם היות והבית נרשם רק על שמו לא חשבו שיש צורך כי גם דינה תחתום על הסכם נוסף זה .

עוד טענה דינה כי יש להורות על חלוקה לא שוויונית של כלל הרכוש ולהעניק לה חלק גבוהה ביותר זאת לאחר שהיא ויתרה על קריירה שלה וטיפלה בילדים ובמשק הבית ואילו משה מנגד התקדם מאד דבר שייצר פערי השתכרות משמעותיים .

משלא הצליחו הצדדים להגיע להסדר פשרה הוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על ידי דינה ומנגד הגישו הוריו של משה תביעה נגד בני הזוג להשבת הסך של 6 מיליון ₪ האמורים תביעה אשר כמובן משה הצדיק והסכים לה בחפץ לב.

כב' השופטת איריס ארבל – אסל לאחר ששמעה את הצדדים ובחנה את כלל הראיות הגיעה למסקנה כי הסכם הממון הוא האסמכתא היחידה המסדירה באופן מפורש את הזכויות של הצדדים בכלל ובפרט בבית המגורים ואת אופן חלוקת הרכוש וכי אין כל הצדקה לסטות ממנו.

פועל יוצא מכך תביעתה של דינה לאופן חלוקת הרכוש שלא בשווה נדחתה הואיל וההסדר גובר על הוראות חוק יחסי ממון הגם שיש ממש בטענות אלו בהעדר ההסכם, אך מאידך נקבע כי מלבד הסך של 3.5 מיליון ₪ שיש להשיב להוריו של משה מלוא יתרת התמורה של הבית תחולק בין הצדדים בחלקים שווים וכך נדחתה תביעת ההורים בהקשר זה .

השופטת קבעה כי הוריו של משה לא הצליחו להוכיח כי יתרת הכספים שהעניקו לצדדים הם כספי הלוואה, בעוד ביחס לסכום של 3.5 מיליון הם ידעו היטב להחתים את שני בני הזוג ולקבוע במפורש כי המדובר בהלוואה ומשלא עשו כן בתשלום הנוסף יוצא כי לא הייתה כוונה להלוואה אלא סיוע או בשפת החוק מתנה שאין להשיבה .

מחפשים עורך דין משפחה בצפון ?

תעיינו בהמלצות בזמן אמת של לקוחותינו ואנו בטוחים כי תבחרו בנו ללוות אותכם בתהליך לקבלת התוצאות הטובות ביותר עבורכם ובדרך הראויה ביותר .

לחצו כאן לקריאה