Facebook Whatsapp

לקביעת פגישת ייעוץ

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    בן ממשיך וחלוקת משק בירושה

     

    משק חקלאי – נחלה , הינו נכס מיוחד במדינת ישראל אשר להבדל מכל נכס אחר השייך לבעלות מלאה של מי שרכש אותו, הרי שמשק חקלאי רשום בדרך כלל בבעלות רשות מקרקעי ישראל כאשר הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית של המושב בו נמצא המשק הם יחד עם הרשות הגורמים המיישבים. בעוד מי שמחזיק בפועל הוא נקרא "בר רשות" אשר זכויותיו במשק בזמן חייו וביתר שאת עם פטירתו, מוסדרים בהתאם להסכם מפורט הקרוי ( הסכם משבצת) זאת בכדי לשמור על המשכיות המתווה החקלאי הטמון במשק, החל עליו גם סעיף מיוחד בחוק הירושה – סעיף 114 .

     

    האם משק מתחלק בין היורשים ?

     

    ראשית כל יובהר כי להבדל מדירת מגורים בה יכולים להיות רשומים מספר בעלים כך קורה רבות בזמן חלקות עיזבון של ההורים , הרי משק לפי הדין יכול להיות רשום על שם אדם אחד ובן/ת זוגו.

    המשמעות כי עם פטירת הורים שיש להם משק ברשותם הוא לא מועבר ברישומים אצל המינהל על שם כל הילדים אלא על שם ילד אחד .

    ככל שההורים בחייהם מינו בן ממשיך שהוא זה שבעיניהם ראוי לטפל במשק אזי המשק יהיה ברשותו ברישומי המינהל ובן ממשיך זה אגב שיכול להיות גם בת וגם נכד או נכדה לא יהיה חייב לפצות את שאר היורשים של ההורים במאומה .

    ככל שלא נקבע בן ממשיך בחיי ההורים וככל שלא נקבע בן ממשיך גם לא בצוואה של מי מהם, אז חל על המשק סעיף 114 לחוק הירושה הקובע כי בית המשפט הוא המוסמך למסור את המשק לאחד היורשים שבעיניו מסוגל לטפל ולקיים את המשק.

    בעבר הייתה מחלוקת האם בר הרשות יכול לקבוע בצוואתו מי יקבל את המשק ככל שלא מונה בן ממשיך הואיל והמשק אינו נחשב כחלק מעיזבונו ועל שאלה זו בתי המשפט בשנים האחרונות יישרו קו והתשובה חיובית בין השאר כעולה מההכרעה בבע"מ 7861/17 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 18/11/18).

    במקרה זה כאמור לעיל ולהבדל ממינוי בן ממשיך על ידי ההורים אותו יורש המקבל את המשק בהוראת בית המשפט לענייני משפחה יהיה חייב לפצות את יתר היורשים בהתאם לחלקן בשווי המשק על מנת שאכן ישוייך לו .

    כמובן שהיורשים יכולים להסכים למכור את המשק לאדם אחר ולחלקו בתמורה ככל שאיש מהם אינו מעוניין בקבלתו ותשלום תמורה ליורשים .

    יש להעיר כי מכסה כגון מכסת ביצים ו/או עופות המשויכת בדרך כלל למשק חקלאי הינה זכות נפרדת שהאמור לעיל אינו חל עליה כך שגם אם קיימת צוואה בה נקבע מי הבן הממשיך הרי המכסה עדיין תיחשב כחלק מעיזבונו של המנוח ותחולק ככל הנכס אחר בין היורשים בהתאם לשוויה הנפרד מהנחלה .

     

    וכך נקבע בעניין זה בבית המשפט העליון בבע”מ 4937/11 ניסים עמרם ואח’ נגד משה עמרם ואח’

     

    "בבחינת טענות המבקשים לגופן גם לא מצאתי שנפלה טעות מהותית בפסק דין קמא. באשר לטענתם כי יש לסייג את עבירוּת הזכות במכסת הביצים כאמצעי ייצור במשק עת קיים מינוי של בן ממשיך מפאת שלמות המשק להבדיל מהעברתה במכר לצד שלישי, איני מוצא בה עילה להתערב בפסק הדין קמא. בית המשפט המחוזי נדרש לטענה זו מפורשות ודחה אותה באמצעות הבחנה בין המשק עצמו לבין מכסת הביצים; בעוד שהמשק הוא הקרקע המוחכרת למתיישב, המכסה היא סוג אחד בלבד מתוך כלל אמצעי הייצור שיכולים לפרנס את המשק. הבחנה זו מקובלת עליי. יתר על כן, המבקשים לא הצביעו על עיגון בדין להגבלה הנטענת על-ידם על עבירוּת הזכות במכסת הביצים דווקא במקרה של מינוי בן ממשיך. אין חולק בין הצדדים כי מכסת הביצים היא מכסה אישית שניתנת לחבר אגודה בשל היותו כזה. סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול שעניינו העברת מכסות קובע כי מכסה אישית ניתנת להעברה בין בעל מכסה אישית אחד למשנהו. מכאן אתה למד כי המכסה ניתנת להעברה, על אף אופייה האישי. המגבלה על העברת המכסה בסעיף 2א לחוק הגליל אליה התייחס בית משפט קמא – הגם שהמשיב טוען לפרשנות שונה של הסעיף – עוסקת בשאלה למי ניתן להעביר את המכסה; מכל מקום, היא אינה שוללת את יכולת העברת המכסה באמצעות הורשה או ירושה. מסקנה זו, לפיה לא נמצא בדין איסור מיוחד על העברת המכסה בנפרד מהנחלה במקרה של מינוי בן ממשיך, מתחזקת באמצעות השוואה להוראות האוסרות על פיצול הנחלה. ההוראות האוסרות על פיצול משק חקלאי (הוראות של האגודה החקלאית או של תקנון המושב השיתופי) תקפות הן על העברה רצונית בחיים והן על הורשה או ירושה. הוראות אלו אוצלות גם על העברת זכויות ההורים בנחלה לבן ממשיך (תקנה 3א(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל”ג-1973). העיקרון הינו שהמשק נועד להיות יחידה חקלאית שלמה באופן שהמתיישב יוכל לגור בה ובה בעת למצות את פוטנציאל הפרנסה שלה (החלטה מס’ 1 של מועצת מקרקעי ישראל וראו: ע”א 1662/99 חיים נ’ חיים, פ”ד נו(6) 295, 318). לכן, המחוקק קבע איסור על מכירה רצונית של חלק מהמשק (בכפוף להסדרים חדשים של מינהל מקרקעי ישראל) ועל פיצול המשק בין יורשים. לעומת זאת, לגבי מכסת ביצים, סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול מתיר מפורשות העברה שלה בנפרד מהמשק בהתקיים תנאים מסוימים. משמע, האיסור על פיצול משק חקלאי אינו מכליל, ברמה העקרונית, את מכסת הביצים כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהמשק. בהיעדר הוראה ברורה האוסרת על הפרדת מכסת ביצים ממשק בירושה או הורשה, אין מקום להסיק כי המחוקק התייחס למכסה באופן שונה במקרה כזה."

     

    כיצד מטפלים בחלוקת משק בירושה :

     

    ליווי מקצועי של עורך דין בתחום דיני הירושה העוסק גם בחלוקת משק נחלות ומינוי בן ממשיך הינו חובה לכל הנמצא בסיטואציה זו ויחד עם זאת ליווי של עורך דין או רואה חשבון הבקיא במיסוי בנחלות אף הוא חובה בכדי למקסם את הרווחה בהקשר זה עבור היורשים .

     

    לקביעת פגישת ייעוץ

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר



      מאמרים נוספים

      הטרדה מינית

      החוק למניעת הטרדה מינית חוקק בארץ בשנת 1998, וחולל מהפך. עד לחקיקת החוק, השתרשו בארץ, ובעיקר בצבא או במקומות עבודה בהם הגברים "תפסו פיקוד" ,...

      המשיכו לקרוא >

      מזונות ילדים

      עד ליום 19/7/17 דיני המוזנות בישראל נפסקו על פי הדין האישי של ההורים כך שלפי הדין העברי חויב האב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 15...

      המשיכו לקרוא >

      אלימות במשפחה

      לצערינו, אנו עדים למקרים רבים וקשים של אלימות במשפחה. מדי יום שומעים על עוד רצח וכל פעם בדרך אכזרית אפילו יותר ויותר זאת מלבד מקרה...

      המשיכו לקרוא >

      לקביעת פגישת ייעוץ

      השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

        קידום אתרים לעורכי דין
        Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support