על זכויות ידועים בציבור

הגבר הנשוי והידועה בציבור

הקדמה:

ידועים בציבור הוא מונח המתאר את מערכת היחסים בין שני בני זוג שלא מיסדו את חייהם המשותפים בנישואין כדת וכדין, אמנם הם חיים יחדיו תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. כאן המקום לציין כי לא כל "חבר וחברה" המנהלים קשר רומנטי הופכים לידועים בציבור גם אם הקשר שלהם ארוך שנים כל עוד לא נתמלאו התנאים הקבועים בחוק להכרה בהם כידועים בציבור .

לא מעט יודעים כי משמעות ההכרה בבני זוג כידועים בציבור חשובה דווקא לאחר פטירת מי מהם בעוד הנותר בחיים לדוגמא האישה הופכת להיות אלמנה של בן זוגה בכפוף לכך שלא היה נשוי לאישה אחרת בזמן הפטירה וכך היא יורשת למעשה מחצית מעיזבון של המנוח ובנוסף תקבל קצבת שאירים מהביטוח לאומי ו/או פנסיית שאירים.

יחד עם זאת דווקא בזמן פרידת בני הזוג בעוד הצדדים בחיים לא תמיד הידועה בציבור זוכה בהטבות כלכליות כגון אלו הקבועות בחוק כאמור לעיל במקרה פטירה.

על מנת להקים שיתוף ברכוש של שני בני הזוג ולהבדל מזוג נשוי שם עצם הנישואין מקימים חזקת שיתוף בין השניים ללא כל קשר על שם מי נרשם הרכוש, הרי אצל ידועים בציבור חובה להוכיח כוונת שיתוף ספיציפת בגין כל נכס הנטען כי  הוא משותף, ואין די בעצם ההכרה בצדדים כידועים בציבור כדי להקים שיתוף זה באופן מידי .

והנה המקרה של השבוע:

אברהם נשוי אבא לחמישה ילדים הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה כנגד יונית מי שנטען שהייתה חברתו לחיים והידועה בציבור שלו כמעט 15 שנים רצופות בטענה כי דירה שנרכשה על ידה בזמן הקשר שלהם, היא בבעלות משותפת וכך גם עסק שהיא ניהלה.

אברהם הטעים כי הגם שהוא נשוי בפועל, הוא פרוד מאשתו המסרבת להתגרש ממנו, וכי הוא ויונית גרו לסירוגין תחת קורת גגי אחת ואף את חשבונותיו ניהל באמצעות החשבון שלה שם הופקדו גם כל כספי העסק שנוהל על ידה ועל כן הם ידועים בציבור דבר המקים לו זכות במחצית הזכויות הרושמות על שמה.

יונית התנגדה בתוקף לתביעה וטענה בין השאר כי הצדדים בכלל לא היו בזוגיות, אלא שחלקו תחביב משותף של ריצה במהלכו היא גילתה כי אברהם שקוע בחובות ואף חשבונו הוגבל ומתוך רצון לסייע בידו אפשרה לו להתנהל בחשבונה שלה .

יונית התנגדה נחרצות לטענה כי הדירה שאכן נרכשה על ידה בשנים האחרונות היא משותפת בעוד כל תמורה שולמה מכספיה שלה שחסכה בחשבונה אף טרם הכירה את אברהם.

יונית תהתה הכיצד אברהם מבקש לחלוקה עמה זכויות שהיא צברה לטענתו ואילו זכויות שעל שמו הוא כלל ועיקר לא הזכיר דבר המלמד על חוסר תום לב בתביעתו ורצון עז לעשוק אותה לאחר שסייעה בידו במצוקתו .

כב' השופטת הדס גולדקורן דחתה את תביעתו של אברהם על הסף וקבעה כי אברהם לא עמד בנטל המוגבר המוטל עליו להוכיח שהוא ויונית היו ידועים בציבור.

עוד  הבהירה כב' השופטת כי מוסד ה"ידועים בציבור" נבחן על פי שני יסודות: חיי משפחה ומשק בית משותף. ומשהוגדרה מערכת היחסים בין בני הזוג כ-"ידועים בציבור", הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי שם החוק נתן זכות הבכורה לשיתוף סטטורי בין בני זוג נשואים ברכוש שאכן נצבר במהלך הנישואים על שם שניהם מבלי שיזדקקו להוכיח כוונת שיתוף בכל נכס ונכס בנפרד.

כב' השופטת ציינה כי אברהם כלל ועיקר לא הוכיח שאכן נפרד מאשתו ולא בכדי לא יודע לתת הסבר למועד פרידתם כביכול אותו לא זכר !!!

כמו כן, למרות שכב' השופטת האמינה לאברהם כי הוא ויונית כן היו במערכת זוגית אינטימית , הוא לא הוכיח כי הם חיו תחת קורת גג אחת ואף הוכח כי הוא לא שינה מעולם את כתובתו לכתובת מגוריה של יונית  , מה גם שיש לו יחידת דיור בשטח הצמוד לבית בו מתגוררת אשתו וילדיו והוא זה הנושא בכל הוצאות אחזקתה דרך קבע.

משכך נדחתה כאמור התביעה ואברהם חוייב בהוצאות משפט בסך של 50,000 ₪ .

מחפשים עורך דין ענייני משפחה בצפון ? משרד עורכי דין המאם חליחל ( ראש פינה – זיכרון יעקב ) ניסיון של מעל 25 שנים בדיני משפחה וירושה עם אלפי לקוחות מרוצים.

להמלצות עלינו בעיתון תלחצו כאן