ניכור הורי ומשמורת

האמא מנעה קשר עם האב- הילד עבר אליו

הקדמה :

שאלת משמורת הילדים והסדרי הראיה עימם הינה סוגיה שיכולה להיות קלה ביותר לפתרון ככל ששני ההורים אכן יראו את טובת הקטינים לנגד עיניהם ולא יעשו שימוש בקטינים ככלי ניגוח אחד ברעהו כאשר עקרון חשוב הוא כי טובתו של כל ילד להיות בהקשר רציף וטבעי עם שני הוריו גם לאחר הגירושין דבר המקטין ללא ספק בנזקיו הנפשיים של הילד.

להבדל מאבקי הכח על  חשבון גבם השבור של הקטינים דווקא בשעת משבר הגירושין גורם להם נזק בלתי הפיך המוצא ביטוי לא רק בהווה אלא גם בעתיד הרחוק.

אם כי כמעט הדבר הפך לנורמה שילדים נמצאים במשמורת האם ואילו האב פוגש בהם בדרך כלל פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני וגם מחצית מהחגים , הרי כיום החוק והפסיקה מתפתחים לכיוונים של שיתוף האב ביותר מכך כולל משמורת משותפת לרבות לינת הקטינים אצל האב גם באמצע השבוע כמובן בהתחשב בגיל הקטין וטובתו .

הציפיה מהאם המשמורנית בדרך כלל שתפעל לקיום הסדרי הראיה בן האב לילדיו וזאת ללא כל קשר לסיבת הגירושין והשנאה שיכולה להיות בין שני ההורים עצמם.

עוד מצופה מהאבא שיעמוד בהסדרי הראיה לטובת ילדיו , למרות שאינו מחויב בכך בדרך כלל , ברם במקרה שאב לא עומד בהסדרים בית המשפט עלול להגדיל את דמי המזונות בהם הוא חב.

יותר ויותר עולה כיום הטענה בנושא "המשמורת המשותפת" לפיה ההורים מתחלקים בימי החודש כמעט באותה מידה בהחזקת הילדים ולדבר השפעה על דמי המזונות ולכן אבות רבים מנסים לקבל משמורת לפעמים לאו דווקא בגלל אהבת יתר לילדים אלא מרצון לחסוך במזונות !!!

והנה הסיפור של השבוע :

יוסי ויפית התגרשו לפני מספר שנים ומאז על פי ההסכם ביניהם ולאור גילו של בנם היחיד בשעתו הוא נותר במשמורתה של יפית .

בחלוף הזמן החלה יפית להקשות על יוסי בכל מפגש ומפגש שהיה אמור לקחת אליו את בנו מבשרו ודמו וניצלה את העובדה כי הוא מתגורר הרחק ממנה בכדי ליצור עילות סרק תוך כדי הסתה פרועה כנגדו דבר שגרם כמעט לניתוק הקשר שלו עם בנו האהוב.

תחילת מסע הניכור ההורי היה לאו דווקא בשל הגירושין אלא לאחר שיוסי החל בזוגיות חדשה אשר ככל הנראה לא מצאה חן בעיניה של יפית אשר הקנאה עיוורה אותה למראה יופייה של יוליה בחירת ליבו הטריה של יוסי.

יוסי החליט שלא לוותר ולאחר שכל ניסיונותיו לגרום ליפית להטיב את דרכה במעורבות לשכת הרווחה כשלו , הוא הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בה ביקש כי המשמורת תועבר אליו בעודו מבטיח כי ידאג לקיום הסדרי ראיה הולמים בין הקטין ואימו להבדל מהתנהגותה הנילוזה של יפית גרושתו.

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל במלואן את טענותיו של יוסי והורה על העברת הקטין למשמורתו .

קביעת בית המשפט התבססה בראש ובראשונה על הטענה אשר הוכחה בחוות דעת של שלושה פסיכולוגים ואף תסקיר מלשכת הרווחה כי יפית עשתה הכל במשך שנים כפי שטען יוסי כדי לחבל בהסדרי הראיה בינו לבין בנו והדבר גרם וגורם נזק נפשי ממשי לקטין.

בית המשפט קבע בין היתר כי : " המומחים הגיעו למסקנה, כי לאב יכולת העולה על זו של האם לשמור על יציבות רגשית ותפקודית, להיות ער לצרכים המשתנים של הקטין, לפעול לסיפוקם באופן מותאם ולהוות עבורו דמות חינוך משמעותית ויציבה. המומחים התרשמו מיכולת מפותחת יותר אצל האב לביקורת עצמית, נכונות ויכולת לבחינה אובייקטיבית של תפקודו ההורי אל מול צרכי הקטין, ונכונות לפעול לשיפור תפקודו תוך שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול. המומחים הוסיפו, כי עמדותיה של האם ביחס לאב מעלות ספקות באשר ליכולת לאפשר קיום של קשר רציף עם האב, במסגרת של הסדרי ראיה במידה והמשמורת תישאר בידיה."

מוסר ההשכל : אין בעלות של מי מההורים על הילד וכדאי להבין כי "משחקים" שפוגעים בקשר בין ההורה האחד לילדיו יכולים לפגוע בהורה "השחקן".